בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע... אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה? המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זאת העובדה שהבתים לאבנויים באותה המסגרת, אולי זה חוסר המקצב, אבל זה לא זרם לי.... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אביבוש- מתבקש עוד בית, לפני הבית האחרון, נשארתי עם טעם של עוד, כאילו היצירה לא מוצתה... [ליצירה]
- [ליצירה] שי-זה ממש לא היה אישי... למרות שאני יכולה להבין את הלינק שעשית... תצטרך להאמין לי... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! [ליצירה]
- [ליצירה] י- זה שוב הצד השני שלך שבא לידי ביטוי בימים האחרונים. איזה יופי!!! טוב, אתה יודע שזה הצד שאני יותר אוהבת... [ליצירה]
- [ליצירה] ובשתיקתך ששתקת, הסתרת הכל אך בעיניך דיברת על אופק ים וחול ואני, שחיכיתי להר געש שיפרוץ ללבה שתכסני שלבך בי יחפוץ. ואתה- רק שתקת ושתיקתך מכסה על הכל... [ליצירה]
- [ליצירה] אני בנשימה עצורה, קראתי שוב ושוב, זה שונה וחזק וסוחף וקשה ואמיתי ונוקב ובעיקר-יפה. [ליצירה]
תגובות