בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכרונך, שזכרת, ריגש אותי שוב. ונגע והעצים את אותו רגש עזוב, הלוואי ושותף למילותיי תרגיש בכל עת ובכל שיר. תודה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה. הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לשלהבת רק אסביר, אמנם אחר זמן, כי נושא היצירה הוא הטבע, החיים, הזמן שחומק לנו בין האצבעות. ושתיקות. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי להתערב בדו שיח, אז- לחבר את התגובה לשיר. או לכתוב אותה כיצירה נפרדת, בעיני, היא יותר יפה מהיצירה המקורית... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] ומי לא ניסה לנצור בחייו את אותם רגעים... שיר נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! הרעיון, הכתיבה, הנאה צרופה!!! [ליצירה]
תגובות