בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי צרוף! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אני לא מכירה את הספר, במה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה מקסים, עדין, רגיש ומרגש. יצירה משובחת וכ"כ נעימה לקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הייתי מחליפה ל"שוב יישמע".... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
- [ליצירה] ניסיתי לקרוא גם רגיל- וזה מקסים! אין לי מילים, יצירת מופת! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר להבין, להזדהות, להרגיש, להסחף, להתמלא ולאהוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות החמות, חיממתם ליבי... [ליצירה]
- [ליצירה] מודה, לקח לי ארבע-חמש פעמים, משהו נתקע לי בהתחלה, אבל היה שווה ועכשיו קניתי לי הזכות להגיב ולומר שזה טוב, נוקב, אמיתי ויפה. ובניסיון להבין מה תקע אותי- קראתי שוב, זה המקצב השונה והתבנית האחרת בין שני הבתים, (עם השני יותר התנגן לי). שנה טובה! [ליצירה]
תגובות