בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התוכן חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פשושית, תמיד נחמד לשמוע (או לקרוא) ששיר שלך עשה משהו ונגע בנפשו של אחר... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] יקירי, המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם. בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות. ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת. בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו... [ליצירה]
- [ליצירה] בהשאלה- נראה לי כי לעולם לא אבין מה קרה בשיר הזה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, נעים, רוגע, מתנגן וזורם, מעביר את התחושה השלווה, העצמה החזקה והעדינה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, זה מעורר- מעורר מחשבה, מעורר הזדהות, ומעורר בכלל... אבל לא הייתי מסווגת יצירה זו כשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה לכם מצבע, מה תדרשו מעלה או מניצן הלוא ריחם המשכר הוא שירהיב מול ציבעם... [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה. הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה יפה, כ"כ יפה!!! [ליצירה]
תגובות