חבל שלא שתית
עוד
עד שלא תזכור
דבר
איך נשקת לי
תחת עץ הקלמנטינות
ריח
פרי הדר
עלה אז
באפינו התערבב
עם ריח בושם
של גופינו
והתאדה
כמו חלום
אהבתינו.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה, זה ממש תאור של הרגשה, כמעט ואפשר לומר שלא היתה לי יד בזה, רק רגש... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, ריגשת אותי [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] אביב- יפה ביותר, עדין, פשוט, נוגע, מלטף, כאילו יש שיר נוגה המנגן ברקע. אני חולקת על לאה, אבל חושבת שכדאי לעשות עריכה לשיר, נראה שיש מקומות שנוספו אותיות לחינם, ואולי לא? בכל מקרה, כאמור, עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה יפייפיה!!! זוית הצילום, התאורה (והילדה) פשוט מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! זה מרגיש יותר כשיר מהסתיו שבך מאשר האביב... הייתי מורידה את ה-ל' בשורה האחרונה, לאמור: "עת תבוא" במקום "לעת תבוא"... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, מרגש, מגיעות ברכות לנותן המסורב? [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה יופי צרוף! החריזה והקצב, בחירת המילים, הדימויים והתוכן הנפלא- פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- לא הבנתי את תגובתך, הואל נא לפרש, להדגים ולנמק :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
