דרשתי קירבתך, הקפתי עצמי בנוכחותך, בין גיזרי עיתונים רטטו אצבעותיי אילנות מתנגנים ברוח הנושאת קולך אלי ולוחשת, על בית, אבא וגן ירק עלים מרקיבים וריחם סוגר עוד פרק של בדידות, מסוג שונה של געגוע למה שמעולם לא היה לי ואולי, כשהיה לא רציתי לדעת, מגעו מצאני רועדת, מרחיקה עצמי כמצורעת וטעם אחר לא ידעתי אף פעם לא היה לי ירח שדהה בליל סתיו. וכשתחדלנה שפתיי ממלל שמך, אדע כי לא די דרשתי קירבתך.