נדמה שאתה לי כחבל הצלה (בחזרה) למציאות
אחרי שהוא זרקני לחושך ובדידות
ופתאום מאמינה כי להיום- יהיה מחר
ולא רואה עוד בעתיד רק את העבר
יודעת כי שמש תפציע ותעיר לי האור
ואולי (?) טוב יותר, יעשה אם לא יחזור...
[ליצירה]
הייתי כותבת זאת כך:
"מעולם לא הבטחתי לך דבר:
לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר
לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום
לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך
לא הבטחתי מזור לכאבייך
לא הבטחתי זר של פרחים אדומים,
ולא אודם לחי בלחישת אוהבים
לא הבטחתי לך קיץ או חורף
ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף.
מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה,
מלבד אהבה..."
[ליצירה]
מודה, לקח לי ארבע-חמש פעמים, משהו נתקע לי בהתחלה, אבל היה שווה ועכשיו קניתי לי הזכות להגיב ולומר שזה טוב, נוקב, אמיתי ויפה.
ובניסיון להבין מה תקע אותי- קראתי שוב, זה המקצב השונה והתבנית האחרת בין שני הבתים, (עם השני יותר התנגן לי).
שנה טובה!
תגובות