נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
סיטואציות, הא?
ואני שואלת- איפה הציטוט, לא נורא, גם דבריה בגוף שלישי מתקבלים....
האם היא פיקציה או שהיא קבועה'מתחלפת אך אמיתית?
חוצמיזה, ליצירתך, גופא, - כפלי המשמעויות בליווי המרווחים השונים- ולא בכדי, פשוט יפה...
[ליצירה]
תמיד כשקוראים שיר/קטע, כל אחד מוצא בו משמעויות משלו-שלא ברור אם מחבר היצירה התכוון לזה, אז מהיצירה המשעשעת הזו יצאתי עם תוכן אישי שכבר ציין אותו אחר כאן לפניי, היצירה הזו- בין אם אדם התכוון לכך, ובין אם לא, טומנת בחובה הרבה יותר מסתם תיאור מבדר של משחק ממכר. אדם- היטבת לנסח, לתאר ולהעלות חיוך ומחשבה, כדרכך....
[ליצירה]
מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה".
הייתי אולי מוסיפה בית שלישי:
אותו הזבל של אתמול
שנערם ברחובות העיר
יעלם בחדשות בוקרו של יום....
[ליצירה]
תודה לי? אני שולחת לך בחזרה את הערכתי -
אליך וליצירותיך, רגישותך, רהיטות שפתך וכתיבתך המדוייקת כל כך, היפה כל כל (...) לא הותירו לי כל ספק כי אם להענות לבקשתך. תודה על ההזדמנות, נמשיך לקרוא איש את אחיו ונגדל, נצמח, נשתפר ונתקדם...
לחיי יצירות היוצאות מן הלב ומכוונות להכנס ללבבות אחרים...
תגובות