נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
אני ראשונה להגיב על יצירה שלך?!
עוזבים אתכם לחודש ימים וכבר אתם פורקים כל עול ומשנים סדרי עולם?!?!?!?!?!
כבמקרים שונים בעבר- לא הבנתי, תסלח לי....
די יו מיס מי?
[ליצירה]
שי חמוד-תודה, אבל -לא לדאוג, לא התכוונתי ל"נעשה ונשמע", סתם ניסיתי להביע- שביקורת היא דבר חיובי ואין לי בעיה לשמוע, אך עליה להיות מובנית, עם תוכן ועם "בשר", כלשונו הוא...
תגובות