נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן."
תגובות