נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :)
הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"...
[ליצירה]
מצויין. הכתיבה, המשמעות, הכל.
הייתי מורידה את:
אני נשענת עליך
ואתה תומך בי.
"אני נשענת עליך
ואתה תומך בי."
זה ברור, ובעייני מיותר. נסה לקרוא היצירה ללא שתי שורות אלה- ותראה שלא יפגם דבר, אולי אף יתווסף...
[ליצירה]
מסר- הבנתי את כוונתך, קראתי שוב, נראה לי שבית נוסף היה מעמיס- שלא לצורך- על השיר, וגורם לפואנטה להתמוסס, עניין הפרדת שתי המילים האחרונות, היא לשם הדגשתם, לתת להם מעמד כבית בפני עצמו, כי הם הם כוונת כל השיר.........
תגובות