נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
דב- גם אתה וגם שי דוידס החלטתם לרגש אותי היום- אז הצלחתם (שי עשה זאת במסר אישי וחבל על ציבור הקוראים שהפסיד את מילות הקסם שלו).
אז תודה, על המחמאה בסוף- היא שווה יותר מאלף מילים. ותודה על התגובות והיחס-תמיד.
איה :)
[ליצירה]
תודה על התגובות, אני מרגישה שחלקן לאממש ממוענות אליי, מבחינתי הטריגר ליצירה ומה שהביא אותה לידי ביטוי היה מציאת הגופה של הילדה ובעיקר העובדה, כי איש מבני משפחתה לא דרש את גופתה לקבורה, ועם זאת, יש בשיר הזה גם מעבר למקרה העצוב והטראגי הספציפי הזה, הכאב הזה התחבר למלא מקומות אחרים, כמו שהיטיב joy לתאר.
תודה.
[ליצירה]
מקסים,
הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה.
בנוסף-
"מדי שנה
בט"ו באב
הירח מלא.
גם אני
ירדתי לכרם..."
גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב.
מקסים.
[ליצירה]
האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע,
זה יפה וקשה, אמיתי וכנה.
חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט.
מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות.
קטע לא פשוט אבל חשוב!!!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות