נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
[ליצירה]
דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין.
[ליצירה]
בוקר טוב בהחלט! יפה ביותר, ואם יורשה לי- לא ראיתי מקום להתחלת שורה בשורה שלפני, לאמור- בשורה- הרוח מניע קלות .... המילה האחרונה, מקומה בשורה החדשה ועל אף, שאני יודעת שזה נעשה בכוונה, לעניות דעתי (ובאמת- היא עניה), חיתוך שורות לא מתאים בשיר זה. הוא מקסים ביותר גם בלעדיו....
לחיי בקרים אופטיים, שטופי שמש, ירק ואור!
איה :)
תגובות