נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
שי- הכתיבה משובחת!
סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה...
אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן.
אהבתי מאוד!
שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!!
[ליצירה]
אממממ, תודה, אכן מרגש ואפילו קצת מביך. אני חוששת שיוחסו לי כאן תכונות לא לי, והלוואי והיו בי, אבל - תודה.
יוסי יקירי, העונג כולו שלי. הכוחות נמצאים בך - הם לא באו ממני, רק צריך להדליק את האור, בחדרי הלב הנכונים....
לחיי שנה של אושר!!!
איה :)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
כתוב יפה, לפעמים בניסוח מנסה להיות מליצי משהו, וזה קצת לא שייך בעיני.
חוצמיזה- להבדיל מרוב היצירות המתפרסמות כאן תחת קטגוריית ה"שירה", זה נראה שיר מתאים להלחנה... (וזה לא הערה טובה/רעה)
[ליצירה]
אביב, או שמא סתיו-?
איזה יופי צרוף.
אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו,
ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...)
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
תגובות