נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
קראתי שוב, לא לגמרי מסכימה. ביצירה זו- יש מקום להוריד את שתי השורות האחרונות, מסכימה שסיומת בלעדיהן- לא בהכרח מפחיתה מעצמת היצירה ואולי אף להיפך. עם זאת, בשיר השני, לעניות דעתי והרגשתי, החזרה מדגישה, מעצימה, מחזקת ונצרכת להרגשה העוברת מן השיר.
אבל- תודה על תשומת הלב ועל הביקורת! תמיד שמחה לשמוע :)
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
[ליצירה]
האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע,
זה יפה וקשה, אמיתי וכנה.
חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט.
מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות.
קטע לא פשוט אבל חשוב!!!
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ליטל- א: דרוש הגהה, יש המון שגיאות כתיב וחילופי אותיות.
ב: לא הייתי מגדירה זאת כשיר, אולי "קטע"....
ג: יש כאן כמה שורות עם פוטנציאל טוב לפיתוח יצירות, למשל
"מעליי רק כוכבים ,
מרחוק אפילו הם נראים שחורים."
תקחי את המשפטים נטולי הבאנאליות ותבני עליהם את מגדלי הרגש.
מקווה שאור החג מעממם קצת את קדרות העצב....
רק טוב!
איה :)
[ליצירה]
טל- כתוב זורם, משעשע, רגיש, פשוט מקסים.
לגבי התוכן, יש לי קצת הסתייגות, אבל כבר פירטו אותה כאן מכל כיוון אפשרי... רק אומר ש:
החיים כל כך מלאים, יפים, משכרים בנפלאות ובטוב שהם טומנים בחובם, צריך רק להושיט יד ולקחת מהעושר המאושר הזה...
לעניות דעתי, כמובן....
איה:)
תגובות