ועת בוקר
נקום
באפינו-ריח
סתיו
ונדע כי
חלף לו
עוד יום
והנצח
קרב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] העביר בי רטט, יפה כ"כ, עדין ועצוב כ"כ.... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן." [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חשבתי שהכוונה היא- "אל לכם לקונן" [ליצירה]
- [ליצירה] היפ- תודה. שמחה, כתמיד לקרוא תגובותיך... שבוע טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים- כמעט ככל יצירותיך... הייתי עורכת קצת שונה: בכל זאת זה נראה אפשרי. אבלאני בספק, אם ברצוני לבצע, את כל מה שבר-ביצוע. ואולי דווקא משום כך כדאי להעיז, ליצור את מה שבספק אם ניתןלהגשים מה שאני כל-כל שואף לעשות. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי..................... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] דרש ממני קריאה חוזרת, ושוב, - בשיר שזורים דימויים יפים, ההתנסחות נפלאה, נהניתי! זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! פשוט מקסים!!! פשוט מממממקקקקסססייייייייםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!! ותמים, ומתוק :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] :) מקסים! [ליצירה]
תגובות