ועת בוקר
נקום
באפינו-ריח
סתיו
ונדע כי
חלף לו
עוד יום
והנצח
קרב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קשת אחת שנשברה בתוך ענן, יוצרת תמונה מרהיבה של צבעים ואין עוד שום אושר שיוכל לרפא, לבבות שבורים. ובכל זאת, אני מאמינה שאפשר... [ליצירה]
- [ליצירה] דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות... תחשוב על זה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אני לא מכירה את הספר, במה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש נפלא במילים- לצורך הגדרת הן עצמן. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן שורות ראויות לציטוט, התוכן והצורה בכלליות- קצת חוזרים על עצמם... [ליצירה]
- [ליצירה] אז כן, חייכתי, ויותר מזה- התענגתי, על רעיון מבריק ועל ביצוע מתוחכם, על שורות מדהימות הערוכות בטעם מעודן. תן לנו עוד מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר רגש ומחשבה... לכן אולי יש לחיות כל יום ויום, כאילו אין מחר ועם זאת- דווקא בגלל המחר!!! השורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה כ"כ יפה. נגע בי חזק! [ליצירה]
תגובות