ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
כ"כ מבינה
ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . .
אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר.
[ליצירה]
איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך....
בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית.
גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה.
[ליצירה]
הייתי כותבת זאת כך:
"מעולם לא הבטחתי לך דבר:
לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר
לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום
לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך
לא הבטחתי מזור לכאבייך
לא הבטחתי זר של פרחים אדומים,
ולא אודם לחי בלחישת אוהבים
לא הבטחתי לך קיץ או חורף
ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף.
מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה,
מלבד אהבה..."
[ליצירה]
זה מקסים! והנה- בהמשך להתכתבות ביננו לגבי החריזה- כאן היא מאוזנת, לא מכבידה, ההיפך- מוסיפה, זורמת, נעימה!
כל כך יפה התוכן- כמו תמיד אצלך. היצירה הזו משלבת גם מבנה וצורה נכונה.
מקסים!
תגובות