בתוך כל השקט
הזה
עצמתי עיניי
חלושות
ואז ראיתי דמותה
פוסעת בין
דקויות
המון צבעים
נשמעו
ולחש אימים
עטף
קולה הורוד
מלטף, מתפנק
וריח
של פעם,
צליל בדידות
ומרחק
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, מצטרפת לשנכתב לפניי, המבנה והצורה- מבטאים כ"כ, ובלעדיהם, לא היה השיר כמות שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! זה מרגיש יותר כשיר מהסתיו שבך מאשר האביב... הייתי מורידה את ה-ל' בשורה האחרונה, לאמור: "עת תבוא" במקום "לעת תבוא"... [ליצירה]
- [ליצירה] אז גם אני מגיבה ורוצה לומר- עד כמה יפה השיר הזה, עד כמה עדין הוא, ונוגע!!! הייתי משנה את משפט כי "זכוכיתי", לא רץ... עם זאת- מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, כתוב נפלא. הניקוד קצת הכביד עבורי את הקריאה. אבל זוהי יצירה מנוסחת לעילא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, זה ממש תאור של הרגשה, כמעט ואפשר לומר שלא היתה לי יד בזה, רק רגש... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת. הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך ! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון ועוד יותר את הביצוע, זורם, יפה, עדין ומבטא- פשוט כתוב נפלא!!! [ליצירה]
תגובות