כועס.
מפני שאת בדיוק ההיא שתארתי לעצמי.
בדיוק ההיא שתיתן מעצמה,
בדיוק ההיא שיודעת להעניק.
אותה אחת שמראה אהבה,
ואם אני מגזים מעצם השימוש במילה,
אז אתנסח מחדש, את מראה שאת רוצה.
לא משחקת משחקים, לא מסלפת את הדברים,
פשוט כאן, כמו שאת, בלי להעמיד פנים.
בחורה עם לב שמורכב בעיקר מטוב,
כן, מהזן הזה ארצה לאהוב.
לך יש את נתוני הפתיחה, הם די מרשימים...
את תואמת כמעט לחלוטין,
בדיוק לזה יש בלב כיסופים...
ואני? אוויל, כנראה.
או אולי סתם מבולבל.
אז כן, אני כועס.
על עצמי.
תגובות