נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פשושית, תמיד נחמד לשמוע (או לקרוא) ששיר שלך עשה משהו ונגע בנפשו של אחר... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הביטוי- היה בעיני קצת מסורבל, לא זורם. אולי כדאי עוד לעבוד על זה- שלא יתפספס. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה קצת, אין יותר קוראים, אין תגובות, אין שיח יוצרים, ביקורות ותובנות, חבל... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, כ"כ יפה וקולע ומדוייק ועדין...... [ליצירה]
- [ליצירה] יורם- זה יפה מאוד. הייתי מעבירה את בלי ריבית, למקום אחר- צריך לחשוב לאן... את השורה האחרונה- מפרידה משאר השיר בעוד שורת רווח. יצירה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו... [ליצירה]
תגובות