נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
אני חוזרת על עצמי בתגובות אליך לאחרונה, אליך וליצירותיך.
משהו השתנה בך, יש הרגשה שלקחת נשימה כ"כ עמוקה וחזרת, אחר, עם כוחות ויכולות אחרות, עם רגשות ורגישיות חדשות, מפתיעות, מרגשות, מעניינות, מרטיטות ונוגעות....
אני מתענגת מכל ועל כל יצירה שלך עד כה.
[ליצירה]
[ליצירה]
שי יקירי, מזדהה עם כל מילה - בתור אחת שדעכה זה מכבר...
מאמינה שעוד אשוב ובטוחה שאתה לא הולך להרבה זמן... אבל תמצה את ההפסקה הזו ותתמלא מחדש, אל תחזור עד שלא תרגיש שלם....
רק טוב,
התגעגעתי....
איה :)
[ליצירה]
:)
צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה...
ותודה לך ואלעד....
תגובות