נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מאוד יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, ריגשת אותי [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש נפלא במילים- לצורך הגדרת הן עצמן. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] שי-?! התואיל לפרש, להדגים ולהסביר?! [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] אז כן, חייכתי, ויותר מזה- התענגתי, על רעיון מבריק ועל ביצוע מתוחכם, על שורות מדהימות הערוכות בטעם מעודן. תן לנו עוד מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן שורות ראויות לציטוט, התוכן והצורה בכלליות- קצת חוזרים על עצמם... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לי? זה אומר שאהבת? שהתחברת? - תודה נשמה :) [ליצירה]
- [ליצירה] בלחש אגיב, בלי להתערב בשיח יוצרים יפה שכזה- תמשיכו! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן אירוטיקה- והעדפתי את הפירוש וההבנה שבלעדיה- וכך, בתמימותה של יצירה זו, בפשטותה השלווה- מצאתיה יפה בעיני עד מאוד! [ליצירה]
תגובות