נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
קמת במצב רוח תמציתי, הא?
לאקוני קצת בעיני, בניגוד ליצירה השניה בת 3 השורות שאמרה כ"כ הרבה. הייתי מוסיפה עוד 3 מילים או שתי שורות, לא מבחינתהכמות, מבחינת תוספת מהות- חסר לי כאן הפאנץ' ולא מספחק לי הכתובים כדי להתעורר ולהשלימו לבד. הוסף כמה מילים ממטה קסמיך והפוך יצירה רגילה למעוררת ורבת משמעות...
[ליצירה]
יקירי,
המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם.
בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות.
ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת.
בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו...
תגובות