נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חוזרת על עצמי בתגובות אליך לאחרונה, אליך וליצירותיך. משהו השתנה בך, יש הרגשה שלקחת נשימה כ"כ עמוקה וחזרת, אחר, עם כוחות ויכולות אחרות, עם רגשות ורגישיות חדשות, מפתיעות, מרגשות, מעניינות, מרטיטות ונוגעות.... אני מתענגת מכל ועל כל יצירה שלך עד כה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ביותר, עובר, נוגע, מרעיד. מצויין בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד, והכותרת מקסיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טל- כתוב זורם, משעשע, רגיש, פשוט מקסים. לגבי התוכן, יש לי קצת הסתייגות, אבל כבר פירטו אותה כאן מכל כיוון אפשרי... רק אומר ש: החיים כל כך מלאים, יפים, משכרים בנפלאות ובטוב שהם טומנים בחובם, צריך רק להושיט יד ולקחת מהעושר המאושר הזה... לעניות דעתי, כמובן.... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- כיף שאתה מקבל את הצעותיי, המחמאות מגיעות לך! רק שתדע שביצירה לא נעשה כל שינוי, אם התכוונת לערוך- זה לא קרה. אבל- היה נעים לקרוא אותה שוב... :) [ליצירה]
תגובות