נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש נפלא במילים- לצורך הגדרת הן עצמן. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שי, זה היה (ועודנו) יפייפה!!! התרגשתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. חזרת טוב- טוב מאוד, טוב מתמיד, שונה, וכ"כ טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם- עכשיו זה זרם לי יותר... אם כי, מסכימה איתך שחסר שם משו לפני השורה- "אפשר להיות נבוך תודעה"... אבל- בעיני זה טוב יותר עכשיו, והקטנוניות נמשכת.... ;) שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] אדם על חשמל: א. תודה, ב. לא שיניתי כמו שהמלצת, אבל בכל זאת- שיניתי טיפה,פתאום פיעמה בי סיומת אחרת... מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור יפה, וגם הניסוח, הייתי משנה ב"אלפי ציפורי דרור כאלפי שנות גאולה", ל"כשנות הגאולה", אני יודעת, זה נראה קטנוני, אבל לי זה הפריע וזרם טוב יותר בלי.... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אם כי שונה מכתיבתך הרגילה, פחות אהבתי את הצורה- החריזה קצת מאולצת, אבל התוכן משובב... [ליצירה]
- [ליצירה] קשת אחת שנשברה בתוך ענן, יוצרת תמונה מרהיבה של צבעים ואין עוד שום אושר שיוכל לרפא, לבבות שבורים. ובכל זאת, אני מאמינה שאפשר... [ליצירה]
תגובות