נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- היה לי קשה לקרוא, אפשר עזרה? [ליצירה]
- [ליצירה] שי- הבית הראשון כ"כ יפה, ולמה השני נגמר ככה?! תסביר לי, אני דורשת הסבר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה יפה!!! (קצת נבהלתי מהתגובה שפרסמת, מצד שני- היא זו שגרמה לי להכנס ליצירה ולקרוא...) זו יצירה מופלאה בעיני, אני מאוד מתחברת לצורת הכתיבה, הקיטוע מוסיף כאן מאוד! והתוכן והניסוח- כ"כ יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה איתך הפעם- צחית, אני חושבת שזה יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, קצת התבלבל לי פה זכר ונקבה- ?! [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד, בעיני דווקא בכלל לא אביבי, עליי הוא השרה תחושת חורף.... [ליצירה]
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
תגובות