האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צר לי שאני מקשה על יצירה שאני קשורה בה- אבל האם הכוונה ב-נשאה הרוח :שנשאו אותה או שהיא נשאה משהו- ואז מהו? [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . . אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מהרהר (גורם להרהור)... אז אני אהרהר על זה קצת ואקרא עוד כמה פעמים.... יש שם משו. [ליצירה]
- [ליצירה] איך כל שיר מבטא את רחשי הלב, איזה כיף לקרוא רחשי לב שכאלה.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ויפה, קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, הייתי עושה הגהה ועובדת קצת על החיתוכים- זה יכול להיות מורגש יותר, האיפוק, הכמעט מתפוצץ... אבל התחושה עוברת גם ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! זה מרגיש יותר כשיר מהסתיו שבך מאשר האביב... הייתי מורידה את ה-ל' בשורה האחרונה, לאמור: "עת תבוא" במקום "לעת תבוא"... [ליצירה]
תגובות