האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, זו בהחלט יצירה משובחת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! מי ייתן ויהיו לך עוד רגעי השראה רבים. הוקסמתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. אם כבר הולכים על ניסוח חיובי אז- "את הבאה- יקבל בלי פחד"... [ליצירה]
- [ליצירה] איך כל שיר מבטא את רחשי הלב, איזה כיף לקרוא רחשי לב שכאלה.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה קצת, אין יותר קוראים, אין תגובות, אין שיח יוצרים, ביקורות ותובנות, חבל... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :) הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"... [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני קטנונית לרגע, ותסלח לי על כך, מנחם-יקירי, כתוב מקסים, מבטא, מעביר, נעים לקריאה ומסר ברור, רק מפריע לי ,וכן, זה מ-א-ו-ד קטנוני, אבל הפריע לי שהמילה "ריק" חוזרת פעמיים במרווח קטן כ"כ, זה עצר אותי פעמיים.... [ליצירה]
תגובות