האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, ההמלצה של מנחם לא הכזיבה (ושלא באופן מפתיע), מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מדוייק כ"כ. מצויין [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה. ב. למה להוריד את הפסיק? תוכל להסביר? [ליצירה]
- [ליצירה] יש משמעות לדברים, מעבר לרובד החיצוני של המילים. כפי שאמרתי, אני יכולה הבין למה חשבת כך, אבל לא רק זו היתה כוונתי!!! לא להפגע בבקשה. וגם אם כן נראה זאת בהקשר לאמירתך הנדונה, אין כאן תוכן עוקצני. תקשיב לו, או לקול שלי, כאמור לעיל... בכל אופן, אם נפגעת, התנצלותי הכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא :) [ליצירה]
- [ליצירה] טלי- מסובך לי מדי, התואילי מעט לפרש? יותר מדי מילים מורכבות-שאין זה טבען, אך התחושה היא של שיר חזק ומעניין... אשאר כאן להתעדכן :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שתגובה שלי תהיה מיותרת.... [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
תגובות