קיץ בא-
על שלל צבעיו,
עוז ריחותיו,
שכרון מראותיו
ואנחנו....
כמה אושר,
כמה אהבה
יבורך הנצח
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי מוותרת על הבית השני, חוצמיזה- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים- פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שאנשים כותבים בהתאם למה שאחרים אוהבים לקרוא, אולי זה הפוך ואנשים אוהבים לקרוא, מה שאחרים כותבים. והם מזדהים, כואבים את אותו כאב ולעיתים (אם היוצר מוכשר ובן מזל), רק לפעמים, מעריכים גם את צורת הכתיבה ואת העובדה כי מדובר בכשרון אמיתי- ראוי לציון ועידוד. עם זאת, זה נכון כי יש מספר יצירות שמלציות המעוררות תגובות מתבקשות, אינן מחדשות ואינן מפתיעות, לשום כיוון. ועדיין, כנראה שיוצרם הרגיש, כי הן ראויות להשמע והוקל עליו והוטב לו, מעצם כתיבתם ושיתוף אחרים בהן. דבריך מנוסחים יפה ומעלים חיוך. המון אושר! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר, קצת פשטני מדי- היה ראוי לכתוב זאת עמום יותר ולא כ"כ ברור ומוביל במיידית לתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! טלי- מהטובים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ, תודה, אכן מרגש ואפילו קצת מביך. אני חוששת שיוחסו לי כאן תכונות לא לי, והלוואי והיו בי, אבל - תודה. יוסי יקירי, העונג כולו שלי. הכוחות נמצאים בך - הם לא באו ממני, רק צריך להדליק את האור, בחדרי הלב הנכונים.... לחיי שנה של אושר!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמת שוב- ושוב ופעם נוספת, מפשטות הכתיבה והתכנים! קצת נקטע לי הסוף, השאיר אותי עם שלוש נקודות וטעם לעוד. אדם- שוב תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להודות שאת היצירה הזו פחות אהבתי מהשלוש שפירסמת לאחרונה. המילה- בוערת שחוזרת מדי הרבה פעמים בעיני, המקצב- הקצת לחוץ יחד עם הפונט הבולט), פחות דיבר אליי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד- זו היתה טעות סופר שתוקנה. תודה. [ליצירה]
