קיץ בא-
על שלל צבעיו,
עוז ריחותיו,
שכרון מראותיו
ואנחנו....
כמה אושר,
כמה אהבה
יבורך הנצח
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב... זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב... כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על הבית השני, חוצמיזה- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] ולמרות שכבר הגבתי, רוצה שוב- איזה יופי צרוף!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נפלא, רגיש, עדין, תוכן קסום... יצירה נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ורעיון נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מדוע תתמה אותה שורה? ומה משמעות האמירה? אנא הסבר, פרשן, הדגם ונמק... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב- הייתי מעמידה את הבית האחרון בפני עצמו, הוא יפה ויכול לעמוד לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבוש- מפנה את תשומת ליבך, ותודה לידידיה, ככה גם נזכרתי ביצירה הזו מחדש, זה מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] אמנות הציטוט... אני רואה ששנינו משתנים- ולטובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
