ופתאום
איבדתי עצמי
לדעת
בלי לדעת
אנה אפנה
לאן אגיע
מחפשת לא
מצאתי לא
אנוח
ואשקוט
עד אשר
תמצא אותי
הדרך
ואגיע
עד לשם...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה אסף, אני אחשוב על זה. השלוש נקודות הן חוסר בבחלטיות בסוף- זה עוד לא נגמר יש המשך שלא כאן כרגע ויבוא.... תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] משחק המילים נשמע מוכר, אבל הכתיבה הנבהלת\עדינה והתקווה בסיום הופכות אותו מהתחכמות לשיר מהורהר אולי אפשר לשנות את האמצע ל: חיפשתי לא מצאתי לא אנוח לא אשקוט לא הבנתי מה מטרת שלוש הנקודות בסוף. שיר יפה. מעניין לשמוע את ההמשך (מה יקרה כשהדרך תמצא אותך) תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מאבדת עצמך לדעת במירוץ החיים מידו מידה של הכאב של הבלבלת המבהלת [ליצירה]
- [ליצירה] טלי- מסובך לי מדי, התואילי מעט לפרש? יותר מדי מילים מורכבות-שאין זה טבען, אך התחושה היא של שיר חזק ומעניין... אשאר כאן להתעדכן :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, שונה מתמיד- חזרת לכתוב כמו שאתה כותב כשזה לא אתה... (לפחות שי הבין...) אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כבר אין לי מילים לכתוב בתגובות ליצירות שלך, אז אני שותקת, נפעמת... [ליצירה]
- [ליצירה] דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?! שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. השימוש בניקוד ובביטויים תנכיים, היה מובן ומשרת מטרה ביצירה, אך מעבר לכך-? לי זה לא התחבר, לא מיבנית, לא במשקלים, במקצב, לא בתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] נושא כאוב ומוכר. לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן אירוטיקה- והעדפתי את הפירוש וההבנה שבלעדיה- וכך, בתמימותה של יצירה זו, בפשטותה השלווה- מצאתיה יפה בעיני עד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
תגובות