נהרות שזרמו אליי
כבו
ופסקו מנדוד
איך נותרתי
בצמאוני
ובשוועתי
לטיפת נחמה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנהרות כבו? ופסקו מנדוד? דימוי המעניין לנהרות. הבשוּרה אחת מילה בודדה? ומדוע אין תמיהה בסופה? [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מדוע תתמה אותה שורה? ומה משמעות האמירה? אנא הסבר, פרשן, הדגם ונמק... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] נהרות שזרמו אליי כבו * נהרות "כובים"?! ופסקו מנדוד * "מנדוד"?! *איך נותרתי- משמעות המילה איך כתמיהה חפשי מילה חזקה יותר? בצמאוני ובשוועתי לטיפת נחמה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, תופעה כזו של נהרות מתפתלים שחרגו ממסלולם מוכרת בטבע, הם חורגים ממסלולם ומותירים את הנתיב הקודם יבש כנחל אכזב בקיץ. כך הדוברת מדמה עצמה, מקורי! [ליצירה]
- [ליצירה] מה התיקון? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה יפה, כ"כ יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, תודה למצלול על שחידש לי... שנה טובה ומבורכת לכל יוצרי צורה ולכל בית ישראל. איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתביישת לומר שאני לא מכירה, אבל- אלך להשלים את חסך השיר הזה. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת. הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ומי לא ניסה לנצור בחייו את אותם רגעים... שיר נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] שימחתני וריגשתני... תודה- חמודה! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ורעיון נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
תגובות