עלי זכרונות
שיבשו
זה מכבר
וקול כינורות
מבשר
סוף עבר
וריח
ובית
ובובה רטובה
יונקים
משדי אדמה
חרוכה
ומרירותה....
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובת סמרטוטים מרופטת צמאה לאהבה יונקת בתאווה טיפה מאמא אדמה המר והמתוק מתחככים בעונג מעיפים עשן וגיצים יוצרים מערבולת שחורה-כחולה-כתומה מושכים בעונג קצה שימלתה הבובה קמה ומביטה על פניה ספוגות הבוץ בשלולית מיושבת כינור צרצר מצמרר מעביר רעד כחוט התופר בין ליבה לגופה והיא מאושרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ב"ה באמת יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! יצירה מקסימה, אולי כדאי להוסיף בית אמצעי, אחרי הייחול, לפני המציאות שבסוף, קצת הווה, קצת קיימות וממשיות.... אבל זה נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ארבע השורות האחרונות- הן יצירת מופת בפני עצמן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך כל שיר מבטא את רחשי הלב, איזה כיף לקרוא רחשי לב שכאלה.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מרגישה בקבוצת תמיכה, אבל אם יש בכך מן הקבוצה התומכת- זה רק לטובה, אז הנה אני מנסה לשלוח חיזוקים ותמיכה ללא סייג ולומר כי על אף ולמרות הכל, מתגברים וזה עובר- גם בלעדיו... רק שזה לוקח זמן, ה-מ-ו-ן זמן... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
- [ליצירה] בעודי שומעת ברדיו את השיר של ריטה ורמי "זמן שנשאר ואין רחמים", נתקלתי בכותרת יצירה זו, המקריות חייבה אותי להציץ ולקרוא, וטוב שכך. כמה חוזק, איפוק עוצמתי, ביקורת שקטה וכ"כ חזקה ומנערת. נוקב, עדין, חזק, מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לי? אני שולחת לך בחזרה את הערכתי - אליך וליצירותיך, רגישותך, רהיטות שפתך וכתיבתך המדוייקת כל כך, היפה כל כל (...) לא הותירו לי כל ספק כי אם להענות לבקשתך. תודה על ההזדמנות, נמשיך לקרוא איש את אחיו ונגדל, נצמח, נשתפר ונתקדם... לחיי יצירות היוצאות מן הלב ומכוונות להכנס ללבבות אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי שי, איזה יופי כואב... [ליצירה]
תגובות