עלי זכרונות
שיבשו
זה מכבר
וקול כינורות
מבשר
סוף עבר
וריח
ובית
ובובה רטובה
יונקים
משדי אדמה
חרוכה
ומרירותה....
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובת סמרטוטים מרופטת צמאה לאהבה יונקת בתאווה טיפה מאמא אדמה המר והמתוק מתחככים בעונג מעיפים עשן וגיצים יוצרים מערבולת שחורה-כחולה-כתומה מושכים בעונג קצה שימלתה הבובה קמה ומביטה על פניה ספוגות הבוץ בשלולית מיושבת כינור צרצר מצמרר מעביר רעד כחוט התופר בין ליבה לגופה והיא מאושרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ב"ה באמת יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב- הייתי מעמידה את הבית האחרון בפני עצמו, הוא יפה ויכול לעמוד לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, נוקב, כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! משהו בשלושת השורות הראשונות הפריע לי, גם בקריאה שניה, לא מצליחה להגדיר מה בדיוק, הפתיחה קצת... לא בטוחה מה לכתוב- בומבסתית, יומרנית או סתם לא באה לי טוב אבל היצירה הזו מצויינת, פשוט נפלאה ומופלאה. בכתיבה, במקצב, בצורה, ובתוכן. נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ובאותה שאלה וחיבוט עצמי עונה לעצמי בקול לא שלי הדרך אחריה תרתי, פרושה בתוך תוכי ושותפי הנצחי למסע, הלא הוא- עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי את המבנה וגם לא את הניגוד בבית האחרון, שנפתח ב-אך.... יש ניסוחים יפים וניכר שהשיר נכתב ממקום של רגש , ערגה, אולי איזה געגוע, אולי אכזבה... דרוש ליטוש ומיקוד, לעניות דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומנחתך אליי, מנחת אהבה כסהר לבנה כאורה של חמה כאותה דרך המרוצפת באבני אהבתינו. אביבוש- (ובכוונה לא סתיו הפעם), זה מקסים!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עד שלא קראתי את התגובות ובקריאה ראשונית- אהבתי, ועכשיו- קצת פחות...... מקווה שפרשנותי שלי היא הנכונה, וכל כפל משמעות יצא תום לב... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא ראיתי ביצירה זו תיאור סיטואציה, לא מוסווית בשיר, התוכן ברור, מובן ומעורר הזדהות, אני פחות רואה זאת כשיר. יש ליורש העצר שם? [ליצירה]
- [ליצירה] שי- הכתיבה משובחת! סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה... אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן. אהבתי מאוד! שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!! [ליצירה]
תגובות