רגש מכתיב מציאות,
ככה זה-
זאת לא תאוריה.
באי רציונאליות
וחוסר רגישות,
פועלים בהתאם להוראות
לב פגוע
שלא מבין
ולא רואה
את מה שנכון וכדאי וצודק
ואולי דווקא הוא זה
שיודע
ולא טועה
וברגישות,
מרגיש רגש
מכתיב מציאות.
[ליצירה]
מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין.
חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה:
ישבתי לכתוב לך
שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.
כאשר סיימתי
ניגן לי אותו שיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו...
אז כתבתי כאן,
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו עוד- רק שלנו
עדיף,
כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
[ליצירה]
זה מקסים! והנה- בהמשך להתכתבות ביננו לגבי החריזה- כאן היא מאוזנת, לא מכבידה, ההיפך- מוסיפה, זורמת, נעימה!
כל כך יפה התוכן- כמו תמיד אצלך. היצירה הזו משלבת גם מבנה וצורה נכונה.
מקסים!
[ליצירה]
מסר- כמה זה יפה! אני נהנית לקרוא את יצירותיך לאחרונה- יש בהם, לעניות דעתי, ובלי שמץ של יהירות- קפיצת מדרגה, ליטוש והתקדמות שינוי שאין לתארו. משהו מאוד קיצוני השתנה- הכתיבה בוגרת יותר, ממוקדת יותר ויפה!
הייתי משנה את השורות הראשונות כך: בשעת בין השמשות/כשראיתיך לראשונה/ציירתי דיוקנך בשחור ולבן/וכשעלתה הלבנה/זהרו פנייך באור נגוהות וכו'
בל זאת רק אני וזה כנראה שאלה של סגנון...
[ליצירה]
שי חמוד-תודה, אבל -לא לדאוג, לא התכוונתי ל"נעשה ונשמע", סתם ניסיתי להביע- שביקורת היא דבר חיובי ואין לי בעיה לשמוע, אך עליה להיות מובנית, עם תוכן ועם "בשר", כלשונו הוא...
[ליצירה]
דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין.
תגובות