רציתי להעניק
לאחר
את ליבי
ואז התברר
לי
כי אין
בו דבר
לא נותר
בי כל
רגש
לא פעימה
לא נשמע עוד מקצב
נגינה,
מאז שהלכת
נדם הכל
איתך.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה שקיבלת את עצתי ופירסמת זאת כיצירה, שמחה ששירי נתן לך השראה ליצירה זו :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך.... בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית. גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא ומופלא. כמה עוצמה, התוקף של המילים, החדשנות, הדרך בה היצירה מובילה, באלגנטיות למקומות חדשים, מפתיעים והשאגה הזו שמהדהדת גם דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקרוא. טוב שיש את היצירות המומלצות, כך אפשר להחשף ליצירות וותיקות וכל כך כל כך טובות (כיאה למנחם...) [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- כמה זה יפה! אני נהנית לקרוא את יצירותיך לאחרונה- יש בהם, לעניות דעתי, ובלי שמץ של יהירות- קפיצת מדרגה, ליטוש והתקדמות שינוי שאין לתארו. משהו מאוד קיצוני השתנה- הכתיבה בוגרת יותר, ממוקדת יותר ויפה! הייתי משנה את השורות הראשונות כך: בשעת בין השמשות/כשראיתיך לראשונה/ציירתי דיוקנך בשחור ולבן/וכשעלתה הלבנה/זהרו פנייך באור נגוהות וכו' בל זאת רק אני וזה כנראה שאלה של סגנון... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! גם האופן החזותי, גם הטקסט, גם השימוש בצבעים, האפשרות לקרוא כשורות, או לפי הטורים- מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, מיוחד, מדוייק ומפעים! [ליצירה]
- [ליצירה] שותפה לאי ההבנה.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ויפה, קצר וקולע. [ליצירה]
