רציתי להעניק
לאחר
את ליבי
ואז התברר
לי
כי אין
בו דבר
לא נותר
בי כל
רגש
לא פעימה
לא נשמע עוד מקצב
נגינה,
מאז שהלכת
נדם הכל
איתך.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי לבתים הראשונים, אבל שני האחרונים יותר ממצויינים! תודה על ההפניה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מסכימה איתך ונדמה, שכששיר נכתב ממקום שמח, הוא יוצא קיטש, בעוד שעצב מדשן שירים בצורה "איכותית" וטובה יותר, מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] אביב- יפה ביותר, עדין, פשוט, נוגע, מלטף, כאילו יש שיר נוגה המנגן ברקע. אני חולקת על לאה, אבל חושבת שכדאי לעשות עריכה לשיר, נראה שיש מקומות שנוספו אותיות לחינם, ואולי לא? בכל מקרה, כאמור, עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדוייק כ"כ. מצויין [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שזה נכתב כמזמין לחן. בתור יצירה לקריאה בלבד- חסר לי כאן המון...ואולי יש יותר מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם, מזמין ולוחץ על נקודה קטנה ומדוייקת ברגש.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
