התעלמתי כי
גם אתה
לא
ניגשת לא
אמרת
מ י ל ה
שתקתי כי
גם קולך
לא
נשא
שמי לא
נשמע
ופתאום
התעוררו
לחיים זכרונות
נשכחים ואולי
עוד דברים
שרציתי
לשכוח ואולי
רק פסקו
מספר
[ליצירה]
מודה, לקח לי ארבע-חמש פעמים, משהו נתקע לי בהתחלה, אבל היה שווה ועכשיו קניתי לי הזכות להגיב ולומר שזה טוב, נוקב, אמיתי ויפה.
ובניסיון להבין מה תקע אותי- קראתי שוב, זה המקצב השונה והתבנית האחרת בין שני הבתים, (עם השני יותר התנגן לי).
שנה טובה!
[ליצירה]
אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב....
לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר.
תודה.
[ליצירה]
לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע...
באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל.
[ליצירה]
תודה על התגובות, אני מרגישה שחלקן לאממש ממוענות אליי, מבחינתי הטריגר ליצירה ומה שהביא אותה לידי ביטוי היה מציאת הגופה של הילדה ובעיקר העובדה, כי איש מבני משפחתה לא דרש את גופתה לקבורה, ועם זאת, יש בשיר הזה גם מעבר למקרה העצוב והטראגי הספציפי הזה, הכאב הזה התחבר למלא מקומות אחרים, כמו שהיטיב joy לתאר.
תודה.
תגובות