התעלמתי כי
גם אתה
לא
ניגשת לא
אמרת
מ י ל ה
שתקתי כי
גם קולך
לא
נשא
שמי לא
נשמע
ופתאום
התעוררו
לחיים זכרונות
נשכחים ואולי
עוד דברים
שרציתי
לשכוח ואולי
רק פסקו
מספר
[ליצירה]
פחות התחברתי,
הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע.
[ליצירה]
[ליצירה]
האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני.
חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות...
[ליצירה]
אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב....
לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר.
תודה.
תגובות