אל דאגה,
החיוך טרם מש מפניי,
גם עת יזלו דמעותיי
יקוו הן בקצות שפתותיי,
הלוא הן-
חיוכי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי! איזו רמת כתיבה ותיאורים! רף חדש לשירה, בעיני! ולא הייתי מוותרת על הבית השלישי בעד שום הון- הייתי אפילו מפרסמת אותו כיצירה עצמאית! מדהים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, זה שי במייטבו! [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב, פתיחה נפלאה! כתוב יפה ולשם שינוי- גם מובן, קריא, זורם, מרגיש ומרגש. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על הבית השני, חוצמיזה- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית האחרון- הוא יכול להיות יצירה בפני עצמו, עם קצת עיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. חזרת טוב- טוב מאוד, טוב מתמיד, שונה, וכ"כ טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, לא ראיתי בזה שיר, אולי כדאי להחליף סיווג.... [ליצירה]
- [ליצירה] אביבוש- מפנה את תשומת ליבך, ותודה לידידיה, ככה גם נזכרתי ביצירה הזו מחדש, זה מעניין... [ליצירה]
תגובות