[ליצירה]
מיגה און של אמא
זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה.
אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...)
חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר.
והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב.
את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס.
בין היצירות הטובות שלך, לדעתי.
סוערה.
[ליצירה]
היי, אתה
אולי תסביר לי איך זה שאני לא מבינה קטעי משפטים לאורך כל היצירה הנ"ל ואחרות שלך- וזה עובר את המסך הפרטי שלי?
ממממ?
רק תסביר לי, איך?
ותסביר לי את זה ככה, שאבין...
זאת שקראו לה בקפה שהיא לא תתחתן עם תימני...
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
[ליצירה]
ענקית את
ענקית.
ואחת מהצד לא פה (וירטואלית) בשביל להגיד לך את זה (היא מתה על יצירות כאלה, את יודעת).
צחקתי ממש. מכירה את הריתמיקאיות האלה. כיוונת למצב כמות שהוא, לצערם של שוחרי החינוך הנורמאלי לילדים.
זה מסביר הרבה חסכי ילדות שלי. הרבה.
גלוייתי, עננים!
פדגוגית בהכחשה.
תגובות