מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
שלוש נקודות בסיומה של שורה, משאירות מקום לכל אחד לחבר את ההמשך שלו... עיין ערך :)
אם אתה ממש מתעניין והמתח הורג אותך בנוגע לכוונה שלי- ולמה אני התכוונתי- אשמח לשתף אותך בהזדמנות.
איה :)
[ליצירה]
שי- זה קטע ענק!
לצערי אני נתקפת בנדודי שינה רבים, תמיד המליצו לי לספור כבשים, וזה רק היה מתסכל אותי יותר- כי הן היו קופצות מעבר לגדר- ואחת היתה נתקעת והשניה נופלת, וזה רק הפריע לי לישון- עוד יותר, מכל הלחץ והציפיה...
אל חשש- אני נורמאלית, למרות איך שזה נשמע, אך הזדהותי המוחלטת וחיוכי המלא על שיר מקסים!!!
[ליצירה]
זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו".
תגובות