מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים ועם זאת- קצת מפוספס. נקטע לי- חסר לי. תוסיפי על זה עוד, תפתחי את היצירה הכ"כ אמיתית, נעימה וטובה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] מירב ומיטב במחמאות- קסום! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מרגישה בקבוצת תמיכה, אבל אם יש בכך מן הקבוצה התומכת- זה רק לטובה, אז הנה אני מנסה לשלוח חיזוקים ותמיכה ללא סייג ולומר כי על אף ולמרות הכל, מתגברים וזה עובר- גם בלעדיו... רק שזה לוקח זמן, ה-מ-ו-ן זמן... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה. הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת טוב... :) [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כרגיל, נהניתי לקרוא, הסגנון שלך יפה, זורם מיוחד, מעניין, מעורר, עכשווי ונוגע.... יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] דרש ממני קריאה חוזרת, ושוב, - בשיר שזורים דימויים יפים, ההתנסחות נפלאה, נהניתי! זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר- המשפט שהזכרת, הוא המשפט שכתבתי בעמוד שלי- אם תכנסי, תראי, ולא בכדי... אבל תודה- אם מילותיי הזכירו לך משפט מדהים שכזה... [ליצירה]
תגובות