מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
מצויין, הכל ביצירה הזו- פשוט נהדר בעיני,
הייתי משנה את הגוף השני במשפט האחרון, לגוף שלישי, -"השאירוני בבדידותי"... כי למעלה יש את "בטח מצפים, לא יודעת, זה נשמע לי מתאים וזורם יותר...
תגובות