תולעים נוגסות ברקב
ליבי
ועיט חג ממעל
צורח במעופו
את המוות
שבבדידותי
איזו ר י ק נ ו ת
לחיות
בלי חיים
לחיות
בלי לשמוע
פעימות
והמיית
האהבה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אין ספק שזו יצירת מופת,ולמרות זאת קשה לי להשלים איתה,אם את לא שומעת את עוצמת העולם הזה זה דיי תלוי בך-צריך פשוט להתאמץ יותר. פעם כתב הר' קוק:'תמה אני על האוזניים האטומות שאינן שומעות את קול הרעש הגדול של העולם. רעש המביא חיים חדשים רעש של תחיה רעש של גאולה רעש של חידוש העולם' צריך רק מאמץ יש כאלו שיותר ויש כאלו שפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה!!! הכתיבה, התוכן, הניקוד, הסדר- כ"כ יפה ומלא! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- הבית הראשון כ"כ יפה, ולמה השני נגמר ככה?! תסביר לי, אני דורשת הסבר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ראי למציאות... [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] שי: הייתי משנה את שכתבת כך: "הרוח נשאה אותה כאבק לעיניי וכסערה חולפת עברה על פניי מותירה תחושה של בדידות" ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין! בעל עוצמה וניסוח מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים. אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין... [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שאני לא שותפה לביקורת, לא במקרה של שי ובטח שלא בהקשר של היצירה הזו.... ואם אני תמימה, אז אני שמחה, ובקריאה שניה לאור ההערה- נהניתי פחות. אז- מעדיפה להשאר בתמימותי ולהנות מרוב יצירותיו של שי וכמובן לתת ביקורת כשרואים לנכון.... שי- מקווה שההבנה שלי ליצירותיך, היא הנכונה, אם לא- אני מיצירה על כך, על אף, שבעיני, הכשרון בלכתוב, הוא לאפשר לכל אחד למצוא עצמו ביצירות שלך, לתת למילים שיצאו לך מהלב פרשנות משלו ולהנות מזה.... ואידך זיל גמור :) [ליצירה]
תגובות