תולעים נוגסות ברקב
ליבי
ועיט חג ממעל
צורח במעופו
את המוות
שבבדידותי
איזו ר י ק נ ו ת
לחיות
בלי חיים
לחיות
בלי לשמוע
פעימות
והמיית
האהבה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איה, את הולכת ומשתבחת. לכי על זה. בגדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אין ספק שזו יצירת מופת,ולמרות זאת קשה לי להשלים איתה,אם את לא שומעת את עוצמת העולם הזה זה דיי תלוי בך-צריך פשוט להתאמץ יותר. פעם כתב הר' קוק:'תמה אני על האוזניים האטומות שאינן שומעות את קול הרעש הגדול של העולם. רעש המביא חיים חדשים רעש של תחיה רעש של גאולה רעש של חידוש העולם' צריך רק מאמץ יש כאלו שיותר ויש כאלו שפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי לבתים הראשונים, אבל שני האחרונים יותר ממצויינים! תודה על ההפניה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) ושי- אני אחשוב על זה. עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד.... אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר, עד כדי מרגש. עדינות ופשטות ועם זאת דימוי מורכב ומעניין. גרם לי לחשוב ולהרגיש!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמודים ומפרגנים אתם, שימחתם אותי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עוד נותר לנו אם לא אותם זכרונות המרחיבים לב ונפש וסוחפים למחול ריחות עבר ורגשות... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
תגובות