מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את החזרה של השורה האחרונה, היא במקומה. השיר פשוט, המשמעות מובנת, החריזה זורמת. יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! אחד המשפטים המצדיקים את הקטגוריה הנפלאה הזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי ממליצה על מעבדת שינה- הם עוזרים בבעיות כאלה- לאחרונה שמתי לב שיש לך בעיות רבות עם נושא השינה והחלומות... :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע, זה יפה וקשה, אמיתי וכנה. חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט. מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות. קטע לא פשוט אבל חשוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה נוספת- מסכימה עם שי, השורה הראשונה קצת תלויה, אולי יש להשאירה ככותרת בלבד ולוותר עליה בגוף השירץ. אבל זה נפלא, פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא. הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הגם שזה לא הסגנון הרגיל שלך.... [ליצירה]
תגובות