מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה, זו תגובה שאף פעם לא קיבלתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] שנון וקליל, יפה ביותר! ברוכה הבאה לצל קורתינו, מצטרפת לברכות של שי (מיופה כוחי בוועדת קבלת הפנים :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, פשוט מופלא. מדוייק ונעים לקריאה. דורש קריאה חוזרת לחיזוק ההרגש וההבנה, כ"כ נכון, כ"כ אמיתי, כ"כ מבטא ועושה זאת יפה. פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] לא היה לי לרגע ספק, - תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אדם על חשמל: א. תודה, ב. לא שיניתי כמו שהמלצת, אבל בכל זאת- שיניתי טיפה,פתאום פיעמה בי סיומת אחרת... מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב קצת שונה מיצירותיך הקודמות (התפתחות לטובה), התמימות שלך.... ומי ייתן ותישאר עימך! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת. הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בהשאלה- נראה לי כי לעולם לא אבין מה קרה בשיר הזה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נהדר והכותרת מצויינת! שירה במלוא תפארתה [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, זו בהחלט יצירה משובחת!!! [ליצירה]
תגובות