מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. התכנים שלך מדהימים. לעניות דעתי, הבית השני- הוא שיר בפני עצמו והוא גם כתוב טוב יותר. הייתי מציעה את השורה הראשונה שו לכתוב: השירים שכתבתי לך- ואז את שאר הבית על שני חלקיו כיצירה עצמאית ומאוד, מאוד יפה. מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מתביישת לומר שאני לא מכירה, אבל- אלך להשלים את חסך השיר הזה. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה מקסים, עדין, רגיש ומרגש. יצירה משובחת וכ"כ נעימה לקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב.... לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! יצירה מקסימה, אולי כדאי להוסיף בית אמצעי, אחרי הייחול, לפני המציאות שבסוף, קצת הווה, קצת קיימות וממשיות.... אבל זה נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] היא ליטשה אותך, שינתה אותך, שיבחה את יצירותיך! ואיזה כיף גם לה :) [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס- אני לא מחדשת באומרי כי כמה מילים שלך יכולות להשאיר רבים וטובים נטולי מילים. מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת זאת כך: "מעולם לא הבטחתי לך דבר: לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך לא הבטחתי מזור לכאבייך לא הבטחתי זר של פרחים אדומים, ולא אודם לחי בלחישת אוהבים לא הבטחתי לך קיץ או חורף ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף. מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה, מלבד אהבה..." [ליצירה]
תגובות