ולפעמים,
נדמה כי אין רוח
נדמה כי אין שקט
ודממה שצורחת
בלי קול...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב- הייתי מעמידה את הבית האחרון בפני עצמו, הוא יפה ויכול לעמוד לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב זה סופי- קנית אותי. אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ... (שוב- כדאי לעשות הגהה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי להתערב בדו שיח, אז- לחבר את התגובה לשיר. או לכתוב אותה כיצירה נפרדת, בעיני, היא יותר יפה מהיצירה המקורית... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, או שמא סתיו-? איזה יופי צרוף. אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו, ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לשם כיוונתי יוסף, שמחה ששמעת את זה.... [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פשושית, תמיד נחמד לשמוע (או לקרוא) ששיר שלך עשה משהו ונגע בנפשו של אחר... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה אבל משהו מפריע לי, המקצב לא מתאים, לדעתי, לסגנון ולתוכן, השורות קצרות מדי, קצובות מדי, ומפריעות להרגיש את הרכות של היצירה, מפריעות לזרום עם יופיה. [ליצירה]
תגובות