ניסיתי לכתוב
לך
שיר זכרון
אך
במקום זה
כתבתי
ת ק ו ו ה
רציתי לנגן
לך
כאב, אבדון
ובמקום זה
יצא שיר
ש מ ח ה
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מקסים! הרעיון מצוין, המילים יפות והמקצב משובב. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- באת בצער יצאת בשמחה, כשם שנאמר: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. תוך כדי שיר, עברה מטמורפוזה אשר שינתה את הכיוון אל הטוב והשמח שבחיינו. גמר חתימה טובה ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה קרוב. ממש קרוב להיות שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתארת לעצמי שלך ברורה הסיטואציה לפרטים, וכך גם העלת אותה, בפשטות ועם זאת אפופה ודו משמעית, שיבחר הקורא את התוכן הרצוי לו.. אני- הפעם, פחות אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מצאתי כאן אירוטיקה- והעדפתי את הפירוש וההבנה שבלעדיה- וכך, בתמימותה של יצירה זו, בפשטותה השלווה- מצאתיה יפה בעיני עד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! זה מרגיש יותר כשיר מהסתיו שבך מאשר האביב... הייתי מורידה את ה-ל' בשורה האחרונה, לאמור: "עת תבוא" במקום "לעת תבוא"... [ליצירה]
- [ליצירה] אך, איזו פשטות, איזה יופי! נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי, התחלת להגיב לעצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת. הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני. חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות... [ליצירה]
תגובות