כבדו עפעפיי
משאת;
איך הצמיחו להן
מחשבותיי
רגליים
ו נ י ש א ו לאי שם,
ידיי
איבדו תחושה
לפתע
ודמי
זרם בי
בעוז
כל זאת ארע לי
עת
ראיתיך.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מדהים! זה כ"כ יפה... וואו, זה מפעים, וכתוב נפלא, ו.... יפייפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! פשוט יפייפה, כתוב מצויין ולתפארת.... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- כפי שאמרת : טוב להודות, אז תודה גם לך על הקריאה והתגובה. תמשיך להיות שמח, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא חששתי מתגובתו של יוצר לא חששתי מלאמר דברי, או לבקר אך מקום לא מצאתי לומר את דברי שכן התנהל ביניכם דיון קצת לירי ונעם הוא לי והוא אשר רציתי לומר ועכשיו, לצערי דיון זה נגמר [ליצירה]
תגובות