כל אהבותיי קמלו

נשרו מליבי

אחר שייבשו

וקול פיצפוץ שבירתם

העדין

מרעיד, מערער

נאנק להבין

 

בושם הפרחים

התנדף

כמו ביקש לא להיות

עד

 

וליבי השותת

צמא

לזרם של רגש

לטיפות של קרבה

למשב הרוח

הרוגע

שיניד את צמרתו

יחזק עמידתו

שיענה לתפילתו

 

וימנה פעימותיו

 

וכך ישיב אליי

אהבותיי