[ליצירה]
פעם הייתי גרה בירושלים ועוברת ליד הזקנה הזו כל יום . היום אני במקום אחר. אבל האיזכור שלך מחזיר אותי לימים אחרים. מצטערת עליה, מודה על העדכון.
ואגב: הכרתי פעם זקן שהיה מתקן נעליים בכוך באמצע הרחוב בקרית מנחם. הוא היה כל כך נחמד, וגם לקח גרושים על תיקון. הבאתי לו נעליים מכל מיני אנשים שהכרתי כדי שיתקן. עד שיום אחד הוא פשוט לא הופיע. ויותר לא הופיע אף פעם.
מוזר איך אנחנו לא באמת מכירים אותם, אבל הם חסרים לנו בנוף בכל זאת...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
...
אוקיי, אוקיי, תהרגו אותי וזהו...
מצטערת, לא שמתי לב.
---
החזן, הקטע של ה"נועם אלימלך" היה דווקא ברור, לא היית צריך להסביר (נראה לי..).
---
טוב, אין על זה תעודת ביטוח.
כשהיינו שם, חברה שלי שמה שם קוויטלעך, עם בקשה- "תהיה לנו מליץ יושר לפני הקב"ה, שישמור שאף אחד מהיישוב לא ייפגע".
יום אחרי זה נודע לנו שבאותו לילה שהיינו אצל ר' אלימלך, נרצח ביישוב הרב אלימלך שפירא. תנחשו על שם מי הוא קרוי...
(לא שאני חלילה באה לזלזל בהשתטחות על קברי צדיקים ובכוח שלהם להיות מליצי יושר לפני הקב"ה.. אני רק באה להכניס טיפה 'מציאות', ולהגיד שלא תמיד אפשר להסתמך על זה...)
[ליצירה]
..
הרעיון טוב, היה עוד יותר טוב אם היה אפשר לעשות את זה בצורה פחות מבויימת.
את יודעת, תמונה סטייל אלכס-ליבק שכזאת. שכמובן שבשביל רוב התמונות הוא יושב שעות ומחכה לרגע המתאים, אבל בתמונה זה נראה כאילו הוא תפס את זה ממש במקרה ובלי הרבה מאמץ.
[ליצירה]
...
היי, מוכת ירח--
אני מסכימה שההערה של לותנת לא היתה עמוסה בטאקט, אבל עדיין... כשאת מפרסמת יצירות אינטימיות במקום ציבורי, את צריכה לצפות גם לתגובות מעין אלה.
ככה זה כשנחשפים.
לגבי היצירה עצמה... קשה לי להגיב על זה. אבל מאוד כאב לי לקרוא.
[ליצירה]
...
בכתיבה עצמה יש פוטנציאל טוב,
אבל.. נראה שהסיפור מנסה לסחוט את בלוטות הרגש של הקוראים.. "דחפת" יותר מידי דברים לסיפור אחד- סרטן (פעמיים!), פיגועים, ניסיון התאבדות..
זה מתקבל לא ממש אמין וגורם (לי, לפחות) לאפקט הפוך מהתרגשות.
נ.ב. הלוואי שסרטן היה מחלה שיוצאים ממנה כ"כ בזול ובקלות. כנ"ל פיגועים...