ואולי זה אתה, ואולי זה קולך
שדופק על ליבי, מתחנן שאפתח.
ואולי זה מראה זכרונך הקלוש
מפרק ובונה בתוכי בניינים.
ואולי זו אני, ואולי זה קולי
שדופק על ליבך, מתחנן שתפתח.
ואולי זה מראה זכרוני הקלוש
המבקש ממך אישור בניה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. היי, איך לא ראיתי עד עכשיו?.. מתוק מריר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה טוב מאוד. איך כל אחד רואה את הדברים רק מתוך נקודת המבט שלו ולא מנסה להיכנס לעיניים של האחר.. מקווה שאם יש לך חברים שישארו בישיבה אחרי שתתגייס זה לא יקרה לכם.. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... ולפעמים, האי לא יודע עד כמה הוא חשוב לאדם שלו. עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים. לפעמים, החיבוק לא מבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו. שרק רצה לקבל חיבוק. בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים, אין בהם משמעות. האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם- לאי שלו, לחיבוק שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תראה, גם בשירה-ללא-כללים יש כללים... בכל אופן, אם ככה הוא כותב כנראה שככה הוא אוהב.. וזה אחלה. זאת פשוט היתה תגובתי העניינית לקטע הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, זה גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] ... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אויש, נו, אל תהיה קטנוני... (: חוצמזה, "צרי" זאת מילה יפה. אני לא אוהבת כ"כ את "נבו"... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז אם כך, לא הבנתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... (חיכיתי לשיר הזה). יִהְיֶה לִי יִהְיֶה מַה שֶּׁלִּבִּי מְבַשֶּׂר לִי עוֹד יִהְיֶה לִי יִהְיֶה לִי קְצָת מִמַּה שֶׁחָסֵר לִי יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹא אֶפְחָד יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתם יודעים לאיזו מסקנה הגעתי? שמואל ירושלמי הוא שב"כניק. השמפניה החדש. [ליצירה]
תגובות