[ליצירה]
לי זה נשמע כמו ויכוח בין בני זוג (זה לא את, זה אני. אמרנו שלא נפתח את זה עוד פעם. אתה אולי הבנת אבל אני צריכה עוד זמן לחשוב על זה, וכן הלאה).
האם זה אומר שבגיל 20 מנהלים דיאלוג על 'ללמדו תורה' ובגיל מבוגר יותר מנהלים אותו דיאלוג על 'להשיאו אשה' ?
[ליצירה]
[ליצירה]
קסום. פשוט כך.
נוגה.
"ולא מעבר לגפן"
כּנרת
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
ראובי היקר,
כבודו חשב להתחכם ולהיות חכם בכך שיכתוב את היין, כי קשה לו להגיע לחכמה (דעת) זו מתוך שיכורות, קשה לו כי גופו אינו תורה והחושים אצלו לא מבטאים מגמות כל כך גבוהות, כך כשהאדם-בקבוק נפתח במילותיו הוא מגלה שהוא בעצם שוטה וענן אפור רחוק רחוק מהאדום החי.
לא נורא, אולי בשנה הבאה.
[ליצירה]
המ-ממ
אולי לא אבנה כאן דבר, כי אני מעדיף לרחף מעל המילים (כנראה הגיעו לי עד הנה),
אבל
כל כך זורם, כל כך כיף לשטוף מעל השיר הזה
בלי לגעת בו,
ובקצב הקליל שלו (והמעולה)
קל מאוד לדלג עליו
אבל
זה לא קל.
נקודת בונוס: *- "מידי פעמים". נפלא. משחקי מילים הם ללא הספק הדרך לזכות בלבי.
[ליצירה]
למעשה לא, לא הייתי בפולין או בשואה.
השיר נכתב במסלול הרכבת בנחל רפאים והלאה מירושלים, וניסה לבטא את התחושה הסטטית של הרכבת דווקא, ואיך שהאדמה נעה סביבה עם המסילה.
[ליצירה]
מעולה!
הביטוי הכי חזק הוא עוגיה מפלסטיק, כואב רק לחשוב על זה.
אמנם הרעש מפריע, אבל נראה לי שהיום צריך דרכו (גם) למצוא את השיר, עם כל החרשות הכלולה בזה.
משהו כמו השיר הזה.
תודה.