פיזרתי עצמי
רסיסים רסיסים
וחילקתי שי
לכל מי שאהבתי.
חלק אחר ושונה ממני
מצוי בידיו של כל אהוב
וכל אחד מהם
מכיר בי את החלק שאצלו.
מי יבוא
ויחבר אותי מחדש?
מי יבוא ויכיר אותי
בחתיכה אחת?
בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא
[ליצירה]
האחד והיחיד
בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא
[ליצירה]
...
ממ..
כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה..
אז ההר נותן שלווה.
אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו..
[טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:]
[ליצירה]
...
אובייקטיבית, השיר טוב מאוד.
המשפטים האלה, שבין לבין התאורים... קלעת בול.
וחבל,
כי אפשר היה להעביר הכל, בלי לפגום בכלום,
גם בלי החמישים שקל.
ולהיפך, מוטב היה בלעדיהם.
[ליצירה]
...
אכן, כיוונתי לזה.
חשבתי שזה די ברור...
כמו שבשיר "אפיזודות" לא טרחתי לציין כל פרפראזה על רחל.. או בשיר אחר שלי, כשהשתמשתי בסוף ב"דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי" האלמותי של פוליקר, לא חשבתי שיש צורך באזכור המקור.
אבל אם זה מפריע לאנשים, אני אשקול להתחיל 'להביא גאולה לעולם' במקרים כאלה, למרות שלדעתי זה די פוגם.
ואגב, כשאני מכניסה שיבוץ משיר כלשהו ביצירה שלי, אני לא מנסה להעתיק. רק להביע הערכה ליוצר שהביע אותי יותר טוב מעצמי.
[ליצירה]
...
יפה.
וביחד עם הכותרת עוד יותר.
אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין.
(ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד)
תגובות