ורציתי רק להתקלף.
להשיל מעצמי את מה שהיה
בלי ללבוש עוד את מה שיהיה
לגשש אחר עץ התאנה שלי
לשוח בצילו
ולשוח לו
על החרב המתהפכת
ועל העיצבון
וברכות לנגב את זיעת אפיו.
זה כ"כ נורא שאנשים משתילים לנו מה לחשוב. למה עץ תאנה? איזה גננת אמרה שזה תאנה ומאז זה נכנס עמוק לתת מודע? בדיוק היום חברה שלי דיברה על איזה עבודה שהיא עושה על חוה, והיא דיברה על הפרי, וקראה לו תפוח בכזאת טבעיות!
---
אבל השיר מעולה.
מישית,
סליחה על הפוליטיקלי קורקט, אבל זה פשט.
"...וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת..." (בראשית ג', ז')
-----
וללא קשר-
אוי, נורא אהבתי את השיר הזה. ובאמת שאני כבר מעוצבנת שנגמרו המילים וכולן משומשות.
[ליצירה]
הו,
זה כ"כ נורא שאנשים משתילים לנו מה לחשוב. למה עץ תאנה? איזה גננת אמרה שזה תאנה ומאז זה נכנס עמוק לתת מודע? בדיוק היום חברה שלי דיברה על איזה עבודה שהיא עושה על חוה, והיא דיברה על הפרי, וקראה לו תפוח בכזאת טבעיות!
---
אבל השיר מעולה.
[ליצירה]
-
מישית,
סליחה על הפוליטיקלי קורקט, אבל זה פשט.
"...וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת..." (בראשית ג', ז')
-----
וללא קשר-
אוי, נורא אהבתי את השיר הזה. ובאמת שאני כבר מעוצבנת שנגמרו המילים וכולן משומשות.
[ליצירה]
...
א. אודיה צודקת, כמובן.
ב. החזן- אכן, השיר הזה היה ברקע.
(ולטובת מי שלא מכיר:
אל מלא רחמים.
אלמלא היה האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם
ולא רק בו.
<יהודה עמיחי>).
זאת התשובה שלי לשיר הנ"ל.
[ליצירה]
...
אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו.
וזה לא פשוט.
ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול.
ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד.
ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום.
---
ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה.
בע"ה.
|חיבוק גדול|
ושבת שלום..
[ליצירה]
...
או..
זה לא אישי או משהו, כן?
אבל לא עושים מחוות לקישון.
קישון זה קישון ומוטב לו שיניחוהו על משכבו בשלום.
לא יודעת, זה כמו שמישהו יכתוב "מחווה למוצארט" עם מנגינה שמשתמשת בכל האלמנטים המוכרים שלו, אבל זה פשוט לא מוצארט. [נו, אל תכעסו על ההשוואה, אני יודעת שקישון זה לא מוצארט].
אתה כותב נחמד מאוד- כדאי לנסות בסגנון משל עצמך.
תגובות