כלואה בריקנות גיאומטרית
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
- חכמה. בינה.
- ככה בזבזתי ת'רגש שלי
- שבראנו לכבודו- חלק ב
- שבראנו לכבודו- חלק אחרון
- רצח סימה התולעת- חלק ב
קשור אלי
- [ליצירה] * גמני קישרתי מיד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הי, אני מזהה את התמונה! 'ובמחברת המתמטיקה שלך על גבי שירטוטים הנדסיים ונוסחאות מורכבות נשזרים קווים עדינים, מתפתלים, ציורים של נשים אציליות והבעות מלכות על פניהן.' (מתוך 'כמו נטע זר', טל רעות...כדאי לעיין שם..:-)) [ליצירה]
- [ליצירה] מצד אחד... ומצד שני... מצד אחד מה שאמרו פה די נכון... אבל מצד שני, גם מה שהאחרים אמרו הוא די נחון... המתמטיקה שנלמדת ומצטיירת בשיעורים, ב"חומר" לבגרות, היא באמת כבולה לנוסחאות, לכללים נוקשים של הוכחות, ולא נותנת יותר מדי מרחב. אבל לדעתי אם מסתכלים על המתמטיקה בצורה רחבה, מרחוק, אפשר לראות דברים נפלאים ממש. ואני לא מדבר על איזה הוכחה שהכל מתשלב בסוף. זה יותר מזה, יש המון מרחב, המון צורך בדמיון, יצירתיות, וזה יכול בקלות להפוך למקצוע הומני ברמות האלה... הבעיה היא שאת זה לא מלמדים. זה מין חוש כזה, זה אינטואיציה- כמעט כל המתמטיקאים עבדו בצורה ראשונית על אינטואיציה, וככה נוצרו הפריצות הגדולות. זה דרך חשיבה שחייבת לחרוג מהמסגרת שמוצגת בשיעורים. אולי בגלל זה השיעורים שנואים, למרות שלפעמים המתמטיקה אהובה... והיצירה עצמה נחמדה מאוד :-) במחברות שלי הציורים (או בד"כ הקישקושים) השתדלו למלא כל פינה פנויה, ככה שהם הקיפו את הכתוב מסביב, ואז באמת נהיה לא נעים לקרוא את הביפנוכו, כי הכל סגור כזה, וחשוך... אבל במילא אפ'חד לא קרא את זה אח"כ, זה רק הלך לפח, אז לא משנה... יוווווווו, מחברות.... נוסטלגיה.... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דיון מרתק. הה. כמה כיף להקפיץ דברים ממעמקי תהום הנשיה. דיון חביב היה פה על אודות המתמטיקה והשנאה, איך פספסתי. אין ספק שלמתמטיקה צריך דמיון. ולא רק בציור ויקטורים (אני עושה אותם עם ראש מחייך וזנב מסולסל). אצלי המחברות בכל המקצועות מלאות ציורים, שרבוטים וקשקושים למיניהם. במחברת מתמטיקה יש לי ציורי טבע דומם, במחברת תנ"ך יש לי טיוטא של איזה שיר ובמחברת גמרא יש לי סרטוט של טנגנס עם ניסוח כללי של מיקום האסימפטוטות שלו. בכל שיעור נחמד לעסוק בנושא שאינו נושא השיעור. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, בדיוק היום למדנו על וקטורים במרחב. לצייר אותם זה דורש השקעה במחשבה, ומורתנו שאומרת לנו בקול- תפעילו קצת את הדמיון!! זה דיי מזכיר את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בספר של הפסיכומטרי הכל מלא קשקושים וציורים אצלי. אבל גיאומטריה אני דווקא אוהב, למרות שנאתי העזסה את המתמטיקה, כיוון שיש בה מקום נרחב לחשיבה עצמאית. ו.. קשה להאמין שאת אמיתית, טל רעות, כי זה ממש ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כלואה בריקנות גיאומטרית במלה אחת מ ג נ י ב גם אני שנאתי מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] פחחח מתמטיקה... בעע... טוב טוב סתם... סו!! א-ה-ב-ת-י את מה שכתבת!!! [מתמטיקאים - קבוצה שלילית]... זה פשוט מגניב! תשימי את זה ב'במשפט אחד'!! [ואפילו יהיה עוד יותר מגניב אם תנחסי את זה גם בסימונם המתמטיים... [מתמטיקאים = קבוצה ריקה או משו כזה...:))] מצחיק להשם!! ולגבי מורים למתמטיקה - המורה שלי למתמטיקה הוא הבנדם, כבנדם, אחד מהאנשים הכי טובים וחבר'מנים שיכולים להיות. אדם נהדר. כמורה למתמטיקה- הוא התגלמותו של דארת-ווידר בעולם הזה... המבחנים שלו היו ק-ש-י-ם, הוא היה מ-ק-פ-י-ד על הכל ומתעצבן בצעקות רמות כשאנחנו לא מבינים או תופשים... אבל הוא מורה מעולה שהשיטות חישוב שהוא לימד פשוט מצויינות. ומתמטיקה - כמו כל מקצוע שקשור לידע או משו שצריך לאמץ בו קצת את הראש - כמעט אף אחד לא יאהב אותו כשם שהוא לא אוהב אף מקצוע. כי, מה לעשות, אנשים לא קולטים תמיד את הערך של 'ידע'. אילו הייתי יודע לפני שנתיים את מה שאני יודע היום- הייתי משקיע -ה-ר-ב-ה- יותר למבחנים ולא הייתי צריך להתחפש בכל מני פסיכומטרים בגלל שהמצרף שלי היה מספיק לעשות לי את החיים טובים... [לא שזה משנה עכשיו משו.. הרי אני בייניש ודברים 'זוטרים' שכאלה לא מעיינים אותנו כמובן...] [ליצירה]
- [ליצירה] . טוב, בקשר למה שנאמר כאן על המורים- הגיוני שבאמת יש להם חלק מכריע ברתיעה מהמקצוע הזה אבל הם בהחלט לא הכל. היה לי מורה ממש לא נחמד (בלשון עדינה למדי) שתמיד אמר לנו להפסיק ללמוד תורה בגלל שמתמטיקה זה הדבר שהכי חשוב בחיים ופעם אחת הוא מאוד כעס עליי ש"העדפתי" ללכת לאזכרה של מישהי שנרצחה במקום להיות בשיעור שלו והוא היה קפדן בצורה לא אנושית ובכל זאת הוא ממש לא היווה חלק מכריע בסלידה שלי מהשיעורים האלה. אז, נכון. יש במתמטיקה המון עומק וחשיבה וכל הדברים שנאמרו כבר ובאמת אפשר מלא פעמים להתפעל מאיזה הוכחה חכמה ומתוחכמת אבל בכל זאת יש בזה משהו שנורא כובל למוסכמות ולמישור. טוב, נראה לי שכבר באמת מיצינו את הנושא. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד: אצלי לא מופיעים החישובים... ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה. נו, מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] * בושה ונכלמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה יפהפה. קסום וטהור שכזה. מסוג המקומות שאתה חייב לעצמך לפעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמוד בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש! אני כמעט בוכה!! זה כ"כ עצוב!!!!!!! ומהמם ומקסים ועדין ויפיפה... מתקרבת- רוצים עוד סיפורים! [ליצירה]
- [ליצירה] . כמה שהפלאת לכתוב את הלילות האלה. ודוקא בלילות שלא קורה דבר יש באוויר את התחושה הזו שמשהו מרגש הולך לקרות ומחכים לו ומחכים והוא לא מגיע ובשלב מסוים אני אוחזת בפלאפון ועוצמת עיניים ובכוונה עצומה מנסה להעביר טלפתיה לאנשים שאוהבת- שיתקשרו. וגם זה לא עוזר. ואז הולכת לישון. וכמובן שבלילות הללו, כמו להכעיס- לא מצליחים להרדם. אוף. אני שונאת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] . היא בחושך כי העולם שכאן הוא לא העולם שלה. הדמיון זה המקום בו היא מרגישה שהיא באמת היא. איך עושים את זה? בעיקר עם פנדה, קצת גזירות וציורים. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, בזאת יתם השיר תבוא על קץ הנהמה לך צפוי עתיד מזהיר התעמוד במשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי כ"כ מה לומר, רק שהייתי פה וזה נגע בי. עמוק-עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו- אין לי כח להגיב על כל מה שכתבת לכן רק אומר מספר דברים- התפיסה שלנו לגבי ספורת היא שונה בכמה מובנים. מבחינתי הסיפור, מעבר לגבולות הכתיבה, הוא אומנות, כמו לדוג' ציור. אני לא מנסה לכתוב דברים אמיתיים ודיאלוגים אמיתיים, לפחות לא במובן החיצוני של המילה. כשאני מציירת ציור אתה יכול לומר שזה לא הגיוני שהפרצוף שלה סגול, כי אין אנשים סגולים וזה גם לא הגיוני שהצוואר שלה כתום ובטח לא הגיוני שהיא מעופפת לה באוויר. זה באמת לא הגיוני אם מסתכלים על הרובד החיצוני אבל במובן הפנימי זה בדיוק מה שרציתי להביע כי המשמעות של הסגול בעיניי קשור ישירות למשמעות של הפרצוף בעיניי שקשור למשמעות של הכתום ושל הריחוף וכו'. אתה יכול לומר שזה לא באמת קיים אבל זה כן, במובן הפנימי של הכוונה. אצלי הסיפור הוא כמו ציור. זה לא משנה מבחינתי אם הוא יכול לחזור ככה בתשובה ואם האם יכולה להפתח כך. מהבחינה הפנימית זה מוכרח מן המציאות שכך זה יקרה. לגבי המקורות- מבחינתי הסיפור הוא לא התצורה המוגמרת. אני לא רואה את האידאל בלכתוב סתם סיפור נחמד. לפי דעתי הסיפור צריך לגעת בנקודות מסוימות שכולנו חווים אותם במובן כזה או אחר ועל גבי התשתית של הסיפור- להוסיף את ההתרחשות האמיתית שאחריו (כמו פסלי זכוכית חשופים). זו הסיבה שהבאתי את המקורות כי הסיפור אמנם נגמר אבל זה לא משנה. ההתרחשות האמיתית תקרה כשבאמת ניגע בדברים שעליהם הוא מדבר. אתה מצחיק, ברור שאני מביאה כאן את טל רעות. אי-אפשר לכתוב על משהו שלא חווית אותו או התמודדת איתו במובן מסוים. ואני מאמינה שאיכשהו כולנו מתמודדים עם הדברים האלה (בנתיבים שונים כמובן). אם יש לך בעיה עם הטל רעות הזו או עם התורה שהיא כותבת עליה- אתה מוזמן לא לקבל אליך את הדברים. הרבה מן הדברים שכתבת נובעים מהעובדה שלא פתחת את המקורות ולא למדת אותם. למשל- דיברת על הדרך בה חזר בתשובה. אולי במציאות זה לא יקרה אבל מצד הנפש שלו והאשיות שלו והדברים איתם הוא מתמודד- זה הדבר שהכי מתאים לו שבעולם. תפתח, תלמד ואח"כ תדבר. [ליצירה]
תגובות