משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. אחלה, במיוחד ההסכמה (;. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אהבתי. דימוי טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדידה, את מפחידה אותי לפעמים. לא הייתי מעיזה להעלות על דל מקלדתי כזה דבר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ): [ליצירה]
- [ליצירה] ... בין אישה לבעלה?.. ממ.. עוד לא (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... כבר קראתי את השיר כמה וכמה פעמים. וכל פעם מחדש שאני קוראת, אני חושבת לעצמי כמה שאני לא יודעת לכתוב... [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה דווקא מה שאהבתי פה. אני הרגשתי דווקא שהתיאור היה של תהליך שעובר על הבחור במהלך הפגישה- מהבחור הציני והאדיש, עד להבנה והזדהות עם מה שעובר על הבחורה מולו, עד שהוא רואה אותה באמת כאדם עם אישיות ועם חיים, ולא סתם איזו "מדוייטת" חסרת משמעות.. ואפילו שהוא לא מגלה בה עניין רומנטי- הוא מצליח לראות מעבר. וזה יפה. או שלא הבנתי נכון.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חביב (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... הו, לא יפה בכלל! [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, את משוּ. (או בקיצור- מה שהיא אמרה..). אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות. [ליצירה]
תגובות