משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. זאת הייתי אני שכתבתי על החומצה. אני יודעת שמלח וחומצה הם שני דברים שונים.. אבל מלח לא ממיס בני אדם... אז הייתי צריכה להשתמש במילה חומצה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ההה. יפה ועדין. יהיה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. <מנסה לקשר> כתבת פעם בפורום "לא כלה דרכנו"? [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, הרי לך כלל: כל פעם שאני מפרסמת פה קטע, זה בגלל שלא הצלחתי לכתוב שיר. כלומר, הקטעים שלי הם שירים מפוספסים. או משהו... (ו-נו, חבר'ה, אפחד לא כבר לא מזהה ציטוטים מרחל?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא יבוא. הוא תמיד בא בסוף. --- וכתבת את זה טוב מאוד. רק הערה קטנטנה.. בבית הראשון, אחרי "ואי שם אויב"- לא הייתי שמה פסיק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הכיף שבנסיונות? לא, אני דווקא לא חושבת ככה.. בעיני פחות נסיונות זה פחות צלקות, ויותר טוב. אבל אם היו נסיונות, וכבר יש צלקת, אפשר גם לנסות לראות מה קיבלנו מזה, ואיך זה עוזר לנו להמשיך. וצריך לדעת שמה לעשות, רוב האנשים לא מתחתנים עם אהבתם הראשונה. לרובם יש נסיונות כאלה או אחרים, גישושים כאלה או אחרים, לפני זה. וצריך לדעת שבע"ה כשהשלם האמיתי מגיע, הצלקות אולי עדיין קיימות, אבל הן כבר לא אדומות וצורבות. הן דהויות כאלה, עדיין שם אבל דהויות. לשכנע אותך שיש אהבה אמיתית? לא נראה לי שאפשר לשכנע בזה, אבל כשזה יגיע את תביני. וזה יגיע. (אגב, לא הייתי ממליצה לשפוט זוגות אחרים מבחוץ. את אף פעם לא יודעת מה יש שם. ומה גרם לפירוק). [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד לאללה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כבוד? הזדהות עמוקה השראה הערכה כאב רטט התפעמות השתקעות בקריאה עד השעות הקטנות.. כן, גם הרבה כבוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, הבנתי את זה.. (: הגבתי לך בכיפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד. ומופלא איך אנשים כמוך (נאמר בהערכה כנה מלווה בשאט-נפש :) מצליחים להוציא אחלה סיפור מדבר כזה חסר-משמעות כמו סנייק בפלאפון.. (: עלה והצלח. מאחת חסרת קואורדינציה, שכל הסנייקים שלה נגדעו באיבם. [ליצירה]
תגובות