משנכנס אדר
גברו עלי הגעגועים,
כמו רחבו ותפחו
מידותיו של הלב.
ותחת שמיים רעננים מגשם
למדתי להאזין-
להמיית הניגון
להלמות הדאגה
להתנפצות הכמיהה---
שמעתי איך
בהססנות של גוזל ערום ורועד
בוקעת שמחה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה אומר לך פשוט שיר במהותו יפה נוגע [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הזמן גורם [ליצירה]
- [ליצירה] נו... וזהו המסר העיקרי של פורים לראות איך מהחושך יוצא אור גדול!!!!!!! ענק! נפלא! [השיר והמסר...] [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה יפה פה? הכל. הרעיון, תיאור התחושות החי כל כך... ואני הכי אהבתי את השם שניתן ליצירה הזאת והחיבור שלו ליצירה. נהדר. =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] עוווווווווף גוזל תיאור מאד מקורי.. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים מקסים. הגלגל קצת חתוך לי מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. זאת הייתי אני שכתבתי על החומצה. אני יודעת שמלח וחומצה הם שני דברים שונים.. אבל מלח לא ממיס בני אדם... אז הייתי צריכה להשתמש במילה חומצה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בדיוק ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אהבתי (למרות שאני לא משוכנעת שהמסר בסוף היה הכרחי... [עזבי, אני מושפעת מהסמינריון, טחנו לנו את המוח עם שאגות "אל תגידו את המסר א-ף פ-ע-ם!!! זה מיותרררררררר!"]). וגם רציתי להגיד, שתסתכלו כמה יצירות יש באתר כרגע. מגניביישן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמודי. של סילברסטיין ענק. ענקקקקק. עזבו "העץ הנדיב".. קראתם את "בקצה מדרכת הרחוב"? (ספר שירי-נונסנס שלו). מקסים! חובה!.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ינון- זה בדיוק הרעיון! זה מה שנקרא "סיפור פואנטה". עד הרגע האחרון אתה חושב שזה משהו אחד, ובסוף אתה מגלה שזה משהו אחר בכלל, מה ששופך לך אור אחר לגמרי על כל הסיפור. (למרות שמהכרותי עם כתביו של האדון נפש, ידעתי מראש שיש פה איזה קאטצ', רק לא ידעתי מה בדיוק).. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, נעם, ממש אהבתי את המכתב. נגעת בנקודות הנכונות. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה דווקא מה שאהבתי פה. אני הרגשתי דווקא שהתיאור היה של תהליך שעובר על הבחור במהלך הפגישה- מהבחור הציני והאדיש, עד להבנה והזדהות עם מה שעובר על הבחורה מולו, עד שהוא רואה אותה באמת כאדם עם אישיות ועם חיים, ולא סתם איזו "מדוייטת" חסרת משמעות.. ואפילו שהוא לא מגלה בה עניין רומנטי- הוא מצליח לראות מעבר. וזה יפה. או שלא הבנתי נכון.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... (חיכיתי לשיר הזה). יִהְיֶה לִי יִהְיֶה מַה שֶּׁלִּבִּי מְבַשֶּׂר לִי עוֹד יִהְיֶה לִי יִהְיֶה לִי קְצָת מִמַּה שֶׁחָסֵר לִי יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם יוֹם אֶחָד תִּרְאֶה שֶׁלֹא אֶפְחָד יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְזֶה יִהְיֶה כָּל כָּךְ נֶחְמָד. [ליצירה]
תגובות