הרגעים כבר חלפו--
בשבילי הם חרוטים עמוק
באוויר, בריחות, בשלכת.
עצם העובדה שמישהו מבין אותי
יודע אותי
גורמת לי לחשוב
שאולי, אחרי הכל
אני לא כזאת מתוסבכת.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. כמה הביחד מתוק. וכמה למדנו להחניק את המר גם כשהוא רחוק. להחניק להדחיק להשתיק-- אבל לפנות ערב עם חשיכה כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע איך אפשר לא להתגעגע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... *-: [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעניין. אבל אני לא יודעת אם את יודעת ממתי היינו. זה כבר הרבה זמן, בכל זאת. (בר"ח אלול זה היה שנתיים). קשה לאמוד את השינוי מכזה מרחק של זמן, במיוחד שעברו עלי עוד דברים מאז. פעם הייתי בת 17. ובכל זאת ברור שהשתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] . מזכיר מאוד מאוד תמונות של "בצלם". [ליצירה]
- [ליצירה] ... מוכרחה להיות קטנונית.. "אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה?". אכן ביצוע יפה של ריטה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הרעיון טוב, היה עוד יותר טוב אם היה אפשר לעשות את זה בצורה פחות מבויימת. את יודעת, תמונה סטייל אלכס-ליבק שכזאת. שכמובן שבשביל רוב התמונות הוא יושב שעות ומחכה לרגע המתאים, אבל בתמונה זה נראה כאילו הוא תפס את זה ממש במקרה ובלי הרבה מאמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תודה, מויש. ריגשת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה *מאוד*. אהבתי בהחלט. במיוחד את "צרורות צרורות נאספים כוחות". [ליצירה]
- [ליצירה] ... אגב, לי זה תמיד נראה כמו פרצוף... כזה: ּ_ּ [ליצירה]
- [ליצירה] ... בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול. המסר קצת הפריע לי. קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה. וגם- "כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ- אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה" אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה. עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי.. [ליצירה]
תגובות