הרגעים כבר חלפו--
בשבילי הם חרוטים עמוק
באוויר, בריחות, בשלכת.
עצם העובדה שמישהו מבין אותי
יודע אותי
גורמת לי לחשוב
שאולי, אחרי הכל
אני לא כזאת מתוסבכת.
[ליצירה]
..
ינון-
זה בדיוק הרעיון!
זה מה שנקרא "סיפור פואנטה".
עד הרגע האחרון אתה חושב שזה משהו אחד, ובסוף אתה מגלה שזה משהו אחר בכלל, מה ששופך לך אור אחר לגמרי על כל הסיפור.
(למרות שמהכרותי עם כתביו של האדון נפש, ידעתי מראש שיש פה איזה קאטצ', רק לא ידעתי מה בדיוק)..
[ליצירה]
[ליצירה]
...
אמממ, לא נעים לי להגיד, אבל... זה נורא בנאלי.
כבר מיליוני תסריטים נכתבו על הנושא הזה...
ולא ממש חידשת משהו.
אני מקווה שאני לא פוגעת, בתור אחת שגמכן עברה את התהליך של לכתוב תסריט ולנסות להימנע מבנאליות- אני יודעת שזה קשה..
ראית את הסרט "אפור"? סרט של על אולפניסטית שמחליטה להתחזק והולכת ללמוד בבי"ס חרדי, אבל ההרגשה שזה לא העולם שלה וזאת לא האמת גורמת לה לחזור הביתה...
---
אתה תלמיד של מולי?
מגניב, תמסור לו ד"ש (:.
תגובות