הרגעים כבר חלפו--
בשבילי הם חרוטים עמוק
באוויר, בריחות, בשלכת.
עצם העובדה שמישהו מבין אותי
יודע אותי
גורמת לי לחשוב
שאולי, אחרי הכל
אני לא כזאת מתוסבכת.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... ויש לה רק מילה אחת לומר: תודה. ברוך שעשה לי אי במקום הזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לעניין הצורה, את כותבת את עצמך מצויין. ולעניין התוכן, מי כמוני מאמינה שההכרה היא מחצית הדרך. לפחות. גם אם היא כרגע על דרך השלילה, על מה שאין לנו ולא יהיה. ההכרה שאין לנו היא מחצית הדרך אל מה שיש ועוד יהיה. פעם, כשצורה עוד היתה כחולה ופשוטה, היה מקובל לשלוח כאן חיבוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אח, זאת הצרה אתכם, בנים- מעפעפים לכם ואתם אפילו לא שמים לב (:. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש חזק... דיבר אליי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעלעלות בזה כדי למשוך את מבטם של בני-תורה, אני משערת... (: ("תסלח לי, יש פה איזו פסקה קשה, אני לא כ"כ מבינה מה הרב מתכוון...") סתם.. לא יפה ללכלך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. דוז פואה, יעל (ולא שאת צריכה את האישור שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך לא חשבו על זה קודם? נפתלי הרץ אימבר ננס לידך! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל הזמן הייתי בטוחה שעומד לקרות משהו רע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה דווקא מה שאהבתי פה. אני הרגשתי דווקא שהתיאור היה של תהליך שעובר על הבחור במהלך הפגישה- מהבחור הציני והאדיש, עד להבנה והזדהות עם מה שעובר על הבחורה מולו, עד שהוא רואה אותה באמת כאדם עם אישיות ועם חיים, ולא סתם איזו "מדוייטת" חסרת משמעות.. ואפילו שהוא לא מגלה בה עניין רומנטי- הוא מצליח לראות מעבר. וזה יפה. או שלא הבנתי נכון.. [ליצירה]
תגובות