א. תשעה ירחים מאז היותינו.
תשעה ירחים עלו פעוטים ענוגים נמוגים כמעט בשמֵינו הכהים
באורם הקלוש הכסוף החשוף מאירים את שיש להאיר מכסים
את שיש לכסות
מקווים שואלים מִתְכַּלִים מנסים
את שיש לנסות.
תשעה ירחים השתהו התנצלו התפלאו
תשעה ירחים עלו ולָסוף התעגלו
ב. תחת חופת משאלותינו הכמוסות
קמץ את ידיו ירח מלא שובב
ובכפו סוד.
תשעה חודשים מחדש מְקַדְשִים מחדשים
כל גומה בו כל זיז וכל נמש
תשעה ירחים ובסוף
נולדה לנו שמש.
התגעגעתי, אז באתי.
ומי שיתחיל לי עכשיו עם מביך, שילמד קודם מהו דימוי.
תגובות