כששכבתי שם, נשמתי פרושה כולה, רפויה ומעליה צילך כמו מגדיר רק את קווי המתאר— יכולתי לראות שם בחושך סמיך ודרך שכבות שכבות של מחיצות, לב גואה ועולה על גדותיו ונשפך אל תאי הזיכרון שלי שקלטו ושקטו.