לפעמים באין כוח בנפש להניע שפתיים לומר, נכמהת כל כך שתהיה פה ויפצה הליטוף הנכמר. ואינך. ואיני אומרת דבר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. אני פה. --- אני לא בטוח שאפשר להסתתר מאחורי ההיתר של POETIC LIECENCE, כאשר מפירים באופן בוטה את חוקי הלשון. אני מתכוון ל"נכמהת". זה... קצת מאולץ לשיר, כי זה אמור להיות "כמהה", אבל לא הסתדר לך עם הצליל... אני טועה? <גם: יחד עם "נכמר" זה מעמיס יותר מדי.> --- סך הכל זה מעולה ואני אוהב את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] "נכמהת" זו מילה נפוצה, הרווחת בשימוש אצל אנשים מסויימים בכל מיני מקומות; מילה זו לא נוצרה כאילוץ של 'כמהה' ע"מ שיסתדר למשקל.. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה רועמת היא השתיקה שאת מתארת בשירך, הכמיהה הלא מתממשת, וההשלמה עם אי המימוש - עם התסכול בעצם... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן. לא השתמשתי ב"נכמהת" כי לא הסתדר לי. וכפי שאמר מי שאמר, זו אכן מילה השגורה על לשוני (:. <מה יש, אסור כבר לחדש חידושים בשפה?..> [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי נכמהת: אחד היתרונות של שירה לדעתי, מבחינה צורנית, הוא לשבור את כללי הלשון המקובלים לפעמים. יש לזה כמה יתרונות- קדם כל לפעמים הכנסה של שורש לבנין לא מקובל נותן לו משמעות מיוחדת, שמתאימה לאותו בנין. אבל גם בלי זה- הכלי של המשורר הוא השפה, המילים, ולכן לא רק שמותר אלא אף רצוי להמציא מילה שלדעתו משדרת ניחוח מסוים, אופי מסוים. ככה שפה מתעשרת וככה ממציאים דרכים להביע שלא היו קודם. בקיצור, אני בעד נכמהת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ------ [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי כבר מילים --- [ליצירה]
- [ליצירה] - - [ליצירה]
- [ליצירה] --- טוב, את יודעת מה דעתי על הפומביות של זה *** אבל מצאתי לזה פרשנות אחרת שיותר מוצאת חן בעיני. וזה כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יצחק, על זה נאמר- בוקר טוב אליהו. [ליצירה]
- [ליצירה] . הו. מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה]. *מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו. אז מה אם יש לי משבר כתיבה? אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד? אז כבר אי אפשר לומר משהו? עזבו, אני צומית במיוחד היום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה? כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת. היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תראה, גם בשירה-ללא-כללים יש כללים... בכל אופן, אם ככה הוא כותב כנראה שככה הוא אוהב.. וזה אחלה. זאת פשוט היתה תגובתי העניינית לקטע הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... או.. זה לא אישי או משהו, כן? אבל לא עושים מחוות לקישון. קישון זה קישון ומוטב לו שיניחוהו על משכבו בשלום. לא יודעת, זה כמו שמישהו יכתוב "מחווה למוצארט" עם מנגינה שמשתמשת בכל האלמנטים המוכרים שלו, אבל זה פשוט לא מוצארט. [נו, אל תכעסו על ההשוואה, אני יודעת שקישון זה לא מוצארט]. אתה כותב נחמד מאוד- כדאי לנסות בסגנון משל עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף. האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..). אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו. -- לגבי הסיפור עצמו. התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור. ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת.. -- כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל. <ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>. ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה.. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] .. עדי! אני לא מאמינה עלייך. באמת לא. ואני מחכה למסר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רק רציתי לומר שהחייתי את היצירה. נראה לי שזה בסדר עכשיו. [ליצירה]
תגובות