בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
טוב
מקבל על עצמי.
אתה טוען, בעקבות אותו מוחרם, כי א-לוהים הוא הטבע, והטבע הוא א-לוהים?
אם כן, אשאל אותך, האם אינך מאמין במה שהוא מעבר לטבע, או, לפי המשל שנתת, מי שבבית יכול לדעת שיש גם מראה חיצוני לבית?
האם הטבע הוא חזות הכל?
האין בכך צמצום נוראי ומעיק?
אשמח לדעת מה עובר לך בראש ולמה בדיוק הוא עושה את זה.
נא תגובתך...
יצחק
[ליצירה]
יש עוד סיומים אפשריים
יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם:
הסוף ה'הומוריסטי':
"די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית.
"יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח.
[ליצירה]
הגזמת קצת...
ממני צודק, המצב הרבה יותר רגוע מגרוע. וחוצמיזה, לעדתיות, כלומר, מנהגים ולבוש וכדו', יש מקום, אך לזלזול לא, ואני לא מבין מדוע ערבת בין השנים.
השנה זכיתי לבקר בשמחס בייס השואייבה בתולדויס ארון, וממש עושה טוב לראות איך רוקדים ביחד מזרוחניקים עם ליטווקים וחסידים ביחד, ואפילו הזמינו את "הרב החוסיד אמנון יצחק שליט"א" לקריאת שיר המעלות.
אמנם יש עוד מה לשפר, אבל ההתקדמות עצומה.
[ליצירה]
אינך צודק, הו גאיוס!
אינך צודק,
אמיתות יש לומר, בין ישפיעו בין לאו.
אכן, שיר עצוב ונוגע ללב!
ובכן, מי יתן זה השיר לִמציאות!
קורא אף אני לאיחוד הכחות-
מול אויב משותף,
ולא מול אחים.
!!
האויב הערבי
נגדנו נלחם!
היזהֶרוּ!
אל תרבו, בפירוד,
סכנה!
בברכת "וחרבי תאכל אויב",
נקמות וכל הכרוך,
יצחקוס אריוס,
טריבון,
מדינת יהודה.
תגובות