אלם
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכים עם אסתר ותפסיקו לרדת על שמואלנו- משורר הכפר (חמשיריקס מודרני?) אתם לא חייבים לקשור אותו לשום עץ או לשתולותו תחת מנהיר. חוצמיזה- אני רואה פה התחלה טובה ליציאה מהפוליטיקה (בתקוה שאכן..) שמואל- אם תמשיך כך- אנחנו אתך! [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי נראה לי ש"מרְאוֹת שירים" יש לנקד בצירי תחת המ"ם. דומני. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח נעם, זה משובח ביותר, החומר שאני הכי אוהב... אל תפסיק לכתוב לרגע, תזכור תמיד שיש מי שמוכן לקרוא... בהצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, באיטליה, כמו בשאר ארצות בעולם, קשה להרגיש את היותך יהודי, בדיוק בגלל זה אחוזי ההתבוללות שם נוראיים. יהודים, בואו לארץ... אבל גם אם הסימנים החיצוניים לא קיימים, הנשמה יודעת שהיא יהודיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נורא.. וכל מילה מיותרת... ובכל זאת: אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רוצה וברשותכם, אני הדל גם אצטרף למעגל, ולא שיש לי מה לומר אולי הטעם קצת נגמר, אחרוז לי עד הסוף המר ואתיחס למאמר. אתה בשירתך כתבת סיפור ילדות (ספר לסבתא) עלי חייל אשר נחמס נבזז, נשדד ונהרס, בהלקח ממנו תוף במעבר שעל החוף אכן, סיפור עגום, אומר, אך יש כאן עוד איזה דבר וסלח לי אם אכתוב מוסר, זה רק אני המיוסר סיפור זה הוא סיפור כמיהה, לתוף חסר, להגשמה, רצון לבא לידי שלם אך לא רצינו לשלם... אנחנו אשמים בכך, הכסף כביכול נחסך אך האמת העגומה עכשיו עצוב על הנשמה. כי לא נתנו לה יותר כי העדפנו לוותר על עוד קצת עומס, עוד משקל בחרנו בנוחות, בקל עכשיו נותרה הנשמה כל כך תלושה ושוממה רק שני מקלות כל שנשאר, מזכרת מימי עבר, של תוף גדול אשר אבד אך לא עזבה תקוה לעד נותרו רצון וזכרון, השיר מראה שיש חזון, אם תאמין שיאוש אין, אזי תוכל גם לתקן... סליחה אם את השיר הרסתי ובין המתדיינים נכנסתי, פשוט עברתי בסביבה -האוירה פה חביבה- החלטתי שפשוט אכתוב, מה שיצא, אם רע אם טוב. הרבה הצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] איחס למה? [ליצירה]
- [ליצירה] ונותר רק לשאול מה זו הקשיחות הזו? או כמו שזמר חולה שר פעם: "..למה ליבך כמו קרח?" [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט: "..המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר, על גבם של האזרחים..." אכן, מזימה זדונית. הערה קטנה: כשאתה כותב מילים בסמיכות, כגון "קודם- כל" רצוי לבטל את הרווח בין המילה למקף. ושאלה: מהי אותה "פליטת- עין" אליה התכון המשורר? [ליצירה]
- [ליצירה] הרשו גם לי להזמין לכירה שניצל טוב עם ירקות מאודים. באמת נשמע מגרה. שאלה קטנה- מה זה הפאשיזם, והאם עדיין לא נותנים לו דרוך? וסליחה על הבורות. [ליצירה]
תגובות