אלם
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יווו! איזה כיף, איזה כיף, לא הבנתי כלום ונהנתי עד כלות... איזה שיר כיפי, עם משקל מצויין, וחריזה איכותית. כיף לך וכיף לנו וכיף ליקום תודה ומזל וברכה- זה עצום! תזכה למיץ, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צודק, אבל אם יש קשי הבנה כמוני... רצוי להסביר לפני שיגרמו נזקים נוספים... סתם, סתם, או קי, אני לוקח את מילותי בחזרה. סייגתי את דברי לעיל בשתי סליחה ומצטער אחד, הרשה לי להוסיף גם מחילה וכפרה. אני לא מכיר אותך (אשמח להכיר), אבל נפגשתי עם כמה יצירות ממש לא במקום בעבר כאן באתר. אולי נחפזתי מדי להגיב, אבל בקטעים האלה אני חם, ומקוה שתבין. מישי- אחותי לא תרביץ לי, היא למודת סבל בקטעים האלה (סתם) אז זהו, שיהיה חג שמח והרבה טוב ואושר, שלך, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] חיכיתי שמישו ישאל... כן, יקירי, עדיף. בחו"ל, גם הדתיים או החרדיים חוששים לגבי הדור השני שלהם, שלא לומר השלישי. מצב ההתבוללות נוראי. בארץ הסיכוי שיחזרו בתשובה גבוה לאין ערוך מאשר שיתבוללו. וחוצמיזה- "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנא': כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת א-לוהי לאמר לך עבוד א-להים אחרים". ...ארץ ישראל, אנחנו אוהבים אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל קצת לא צנוע... בכולופן יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאני הבנתי- "גושים" מסמל את הפראיות והגסות של החימר, שמכסה על העדינות והרוחניות של הכותבת (חימר- חומר, מול רוח). לעמוד בצד, מראה על עמידה פסיבית, נטולת חיים. ו"לא לנשום יותר ממני" רומז על שמירה על מינימום חיות וכן על מסלול קבוע, בלי עליות וירידות, שגרה של קיפאון. בסוף אנחנו מגלים שעם כל העטיפות והכיסוי העב, למרות שמגיעים לידי ביטוי רק הדים, זה גילוי של הפנים. למה זה יכאב? באמת שאני לא יודע. אבל אולי בגלל שהשתרשה החשיבה שאין לפנימיות עמידה עצמאית בעולם הזה. וחבל. תודה לך, שהשרת אלינו כמה יצירות מבין החימר. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירַי, תודה רבה וחמה על כל התגובות, אין לכם מושג (או שכן) כמה זה מחזק. מה שרציתי לומר בשיר, הוא שאיך שהאדם מתיחס למציאות, זה מה שעושה אותה לטובה יותר או ההפך. אדם שחי בבעסה מתמדת, לא יגרום למציאות להשתנות, אבל אם הוא ישמח בחלקו, בכך תהיה תקוה לשיפור. אדם שחושב שהמצב חצב והכל אבוד, לא יתקדם לשום מקום. ועוד משהו - השמחה היא לא שמחה של "יכול להיות הרבה יותר גרוע" (כמובן שגם לזה מקום), זו שמחה של תקוה. יכול להיות שהשיר לא העביר את זה בצורה הכי טובה, ויש לתלות את העניין אך ורק בי. רעות ב. - מי שמכיר אותי יודע שאני לא מסוגל לגמור סיפור בלי סוף טוב. כזה אני. על חריזה הקפדתי, אבל המשקל משתנה. זהו. ושוב תודה, לכולכם, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוי, לוגן, מה אתה מבין בשירה... אחד הטובים שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ולעומת זאת החיים יכולים להיות גם כמו סיגריות, פיצה, פלפל שחור, ארונות, כפתורים, סדקים, שמש, מימן, פחי אשפה, פחם עץ, וכל הדברים שהחיים הטובים יכולים לספק לנו. החיים הם הדברים שיש בתוכם פתילים ואת כל הרשימה לעיל. (מישו בשמו של יצחק. ) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חושב שקצת הגזמתי כל הסיפורים של או. הנרי. הוא פשוט ענק בזה. לגבי כאן- הסיפור "אחרי עשרים שנה". ותודה על התגובות!! [ליצירה]
- [ליצירה] ונותר רק לשאול מה זו הקשיחות הזו? או כמו שזמר חולה שר פעם: "..למה ליבך כמו קרח?" [ליצירה]
תגובות