רוּחַ שֶׁל מִנְחַה מלטפת לחיים לוהטות, זיתים כמעט בשלים קורצים מִסִיפָּה של הדרך, החום עוטף וחובק כמו היו לו חיים משלו. עמל היום משכיח עבר ועתיד, ולפניי הדרך כמו הווה מתמשך ארוך, מרוצף לבנים אדומות. והיום, בקרירותו המתנצלת של הבוקר, משחתי בידי מיומנת קוים שחורים על שמורות עיניי, אספתי שיערי מעלה פיזרתי גם, שיהיה, שובל ריח. הילדה הקטנה במראה החזירה לי קריצה, ובלחש, שרק אני אשמע, חייכה חיוך מנומש ועקום ובוטח: יום הולדת שמח.