ומכל הלילות כולם דווקא כאן הכי טוב לי. הקסם היחיד פה הוא הידיעה שכאן אני הכי אני. וזה הבסיס שלי. מכאן אפשר רק להמריא. האורות מתחתיי מנצנצים אליי מבליחים קטעי זכרונות של שתיקות של מראות של עין בעין.. ומה שהבזק של מבט יכול להביע- לא יוכלו גם אלף מילים להסביר. הגעגוע נושם בקרבי הוא חי ביחד איתי להביט ולגמוע בלי למצמץ בלי להשפיל מבט. רק הזמן הוא לי מעצור.