נתת לי
מנגינה מליבך.
בין התווים שזרת
מילות געגועים
וערגה
וכמיהה
וחיכיון
וציפיה
והשתוקקות..
ובין האקורדים,
מרגישה את הלב שלך פועם
ושר לי
את מה שהיית רוצה לומר--
ואין מספיק מילים.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואווו, התיאורים שלך כל-כך מדוייקים. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי.. ב"ה ממש שומעים את דפיקות הלב מהדהדות בשיר... [ליצירה]
- [ליצירה] שזירה יפיפיה. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זו המלצתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מידי ו ' החיבור נותן תחושה בהקראה של התקף אסטמה..צריך לעבור עריכה.. אבל מצד שני מה אני מבין קנאי, כילי, ארעי זקן ושמן כמוני [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים שהיצירה צריכה לעבור עריכה. המלצתי בגלל הרעיון והתמיהה שגורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] ניגון מהלב חיבור יפה בין מילים ומנגינה שמצליח להעביר רגשות אהבתי את שכתבת כמו שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכנ"ל יכלול בתוכו הכי הרבה שבחים. כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] הכרת טובה לאהבה מקסים יקירתי. קראתי כאן המון הכרת הטוב ליופי שקיבלת. שיר פועם שכזה, לא צריך ליותר מלים אהבי בת, אהבי:) כּנרת מתפעמת [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמממ, לא נעים לי להגיד, אבל... זה נורא בנאלי. כבר מיליוני תסריטים נכתבו על הנושא הזה... ולא ממש חידשת משהו. אני מקווה שאני לא פוגעת, בתור אחת שגמכן עברה את התהליך של לכתוב תסריט ולנסות להימנע מבנאליות- אני יודעת שזה קשה.. ראית את הסרט "אפור"? סרט של על אולפניסטית שמחליטה להתחזק והולכת ללמוד בבי"ס חרדי, אבל ההרגשה שזה לא העולם שלה וזאת לא האמת גורמת לה לחזור הביתה... --- אתה תלמיד של מולי? מגניב, תמסור לו ד"ש (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תראה, גם בשירה-ללא-כללים יש כללים... בכל אופן, אם ככה הוא כותב כנראה שככה הוא אוהב.. וזה אחלה. זאת פשוט היתה תגובתי העניינית לקטע הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... החזן צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] .. יפה מאוד.. אבל השם, השם צורם קצת בימים אלו ;-).. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם כך, זה בכלל לא עניין רק של כתיבה, אלא של איך להתמודד עם העצב באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חביב (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, מוכת ירח-- אני מסכימה שההערה של לותנת לא היתה עמוסה בטאקט, אבל עדיין... כשאת מפרסמת יצירות אינטימיות במקום ציבורי, את צריכה לצפות גם לתגובות מעין אלה. ככה זה כשנחשפים. לגבי היצירה עצמה... קשה לי להגיב על זה. אבל מאוד כאב לי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הווו.. חמודימיייים!! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... מקסיממש. במיוחד כשיודעים את ההקשר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני חושבת שהאחד הזה נשאר שלם כשהוא אמיתי, וכשהשניים שמרכיבים אותו זוכרים שהם אחד עכשיו-- וזה אומר שכל אחד מהם צריך להקריב משהו מהעצמיות שלו. מהעצמאות שלו. וזה לא פשוט. ולפעמים אתה בעצמך גורם לפירוק האחד הזה, כי אתה עדיין לא מוכן ולא בשל לויתור הזה, שהוא ויתור גדול. ולפעמים גם השני, הוא לא השני האמיתי שלך, ולכן אתם לא יכולים ליצור אחד שלם שגם יחזיק מעמד. ולפעמים זה פשוט ככה, ואי אפשר להסביר את זה, ושום דבר לא מנחם, וכבר נגמרות הדמעות ורק נשאר הצורב הזה בגרון, והמחנק הזה, והלב שנחבט כל פעם שמתעוררים בבוקר ולא זוכרים למה מרגישים ככה מוזר, עד שנזכרים. ואז, בום. --- ולפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, ולדעת שעוד יהיה שני, ועוד תתחברו לאחד, ועוד יהיה כל האושר הזה. בע"ה. |חיבוק גדול| ושבת שלום.. [ליצירה]
תגובות