נתת לי
מנגינה מליבך.
בין התווים שזרת
מילות געגועים
וערגה
וכמיהה
וחיכיון
וציפיה
והשתוקקות..
ובין האקורדים,
מרגישה את הלב שלך פועם
ושר לי
את מה שהיית רוצה לומר--
ואין מספיק מילים.
[ליצירה]
...
צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה).
לי עוד אין כזה.
מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים.
תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו.
[ליצירה]
[ליצירה]
...
בקריאה ראשונה הבנתי משהו אחד, בקריאה שניה משהו אחר..
מממ.. |מהורהרת|
[ליצירה]
[ליצירה]
...
אדם חושב שדרכו היא הנכונה ביותר, אחרת לא היה צועד בה (אלא אם כן הוא במצב של חוסר ישרוּת פנימית..).
אבל זה לא סותר את העובדה שאדם יכול להיות מודע לכך שדרכו, אף שהיא הנכונה ביותר לדעתו, לא מושלמת. ואפשר ורצוי לקחת דברים מדרכים אחרות.
[ליצירה]
..
והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף.
האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..).
אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו.
--
לגבי הסיפור עצמו.
התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור.
ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת..
--
כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל.
<ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>.
ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה..
בהצלחה!
[ליצירה]
...
בכתיבה עצמה יש פוטנציאל טוב,
אבל.. נראה שהסיפור מנסה לסחוט את בלוטות הרגש של הקוראים.. "דחפת" יותר מידי דברים לסיפור אחד- סרטן (פעמיים!), פיגועים, ניסיון התאבדות..
זה מתקבל לא ממש אמין וגורם (לי, לפחות) לאפקט הפוך מהתרגשות.
נ.ב. הלוואי שסרטן היה מחלה שיוצאים ממנה כ"כ בזול ובקלות. כנ"ל פיגועים...
תגובות