אני פורשת כפיי
לקבל את הטעם ההוא
שלחלוחית ממנו
או ריחו המריר-המתוק
כבר גונבו אליי בחשאי.
צלליות חסרות שם
מרחפות סביב תודעתי
אם אתרכז הרבה
ודאי אמצא.
אבל אולי נוח לי
עם החיכיון הזה
עם חוסר הידיעה
שרק איתו
התקווה אפשרית.
[ליצירה]
...
הבית האחרון הכי טוב. (ודווקא בגלל שאין בו שיבוצים משיר השירים).
מבחינה סגנונית זה, בעיני, אחד הפחות טובים שלך.
אבל יש שירים שזה ממש לא חשוב. ממש אפשר לשמוע את הזעקה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בקול דממה דקה ומהוסה ומפוחדת.
כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן.
[ליצירה]
...
זאת היתה המשלחת שלי, רן (אלא אם כן עוד מישהי סיפרה לך שקרה לה כך).
זה היה או ש-45 בנות יידחסו בעזרת-הנשים הפיצית למעלה, ו-4 גברים יתפללו בעזרת הגברים למטה,
או ש(כמו שהרב הנדלר, רב המשלחת, החליט)הגברים יתפללו בקדמת עזרת-הגברים, בהפרדה מודגשת מאיתנו, ובעצימת עיניים- ואנחנו נתפלל מאחור.
וכשרצינו לרקוד באמצע קבלת-שבת הם יצאו החוצה כדי שנוכל.
לי אישית זה היה קצת מוזר, אבל זה היה חד-פעמי ובהתחשב בסיטואציה (וכמובן, לא היינו עושים ככה אם הרב הנדלר לא היה מחליט).
[ליצירה]
..
והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף.
האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..).
אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו.
--
לגבי הסיפור עצמו.
התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור.
ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת..
--
כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל.
<ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>.
ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה..
בהצלחה!
תגובות