ספירת העומר וערבו של יום מוביל פתחו של קיץ. שיבולים בשדות הבר בחום-צהוב בשל כמו תמיד, כמו אתמול, כמו הזמן. להקה של חסידות הנודדות כחץ שלוח מוסרות דרישת שלום חמה ומהוססת ממחוזות שכוחים, רדומים, רחבים ובהירים כמו האופק. השנה ירוק הזית לא רק בעצים שקים של חול לצד גבעות של קיץ ורעם מרגמות כרעם סערה כמו משקע, כמו מציאות, כמו אנחנו. אך התבואה החדשה ללא רשות, ללא פשרות הותירה את הלבטים מאחוריה וצמחה לה כמו האור, כמו השמש, כמו הטבע. ומשהו עתיק ומתחדש מבשיל גם פנימה – והחוצה וצומח עת קציר הגיעה עת קציר.