"אני מעדיפה את הגיחוך שבכתיבת שירים,
על הגיחוך שבאי כתיבתם".
ויסלבה שימבורסקה
.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... מעלעלות בזה כדי למשוך את מבטם של בני-תורה, אני משערת... (: ("תסלח לי, יש פה איזו פסקה קשה, אני לא כ"כ מבינה מה הרב מתכוון...") סתם.. לא יפה ללכלך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדידה, את מפחידה אותי לפעמים. לא הייתי מעיזה להעלות על דל מקלדתי כזה דבר.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך הבנת את זה מהשיר / ממה שאמרתי?.. כי זה לא הכוונה בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה לא ניסה להיות טראגי.. וזה גם לא, לדעתי. פשוט, אל תתייחסו ל"לקח את ליבו" כאל משהו טראגי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמנם מוכר, אבל חזק גם בקריאה שניה ושלישית.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה שאני שולפת את זה מעמקי העבר, אבל רציתי לספר (באיחור מה)-- שנולדה להם בת. וזה נורא נורא משמח. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו. ביום שאני אדע לצייר ככה, אני... אני.. אפרוש מהלימודים או משהו. וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רן, יש אנשים שמסוגלים לשבת רצוף ימים ושנים וללמוד. יש אנשים ש-מה, לעשות, הנשמה בורחת להם, והם צריכים את העצירה הזאת לנשום, להתרווח קצת מידי פעם, ואז לחזור ללימוד. ועדיף שההתרווחות הזאת תהיה בלנגן לקב"ה, ולא בסתם עיסוק של חולין, לא?.. בוודאי שיש אפשרות להתקדם עם זה, לגרום לנשמה להתחדד, להתפקס יותר עם הזמן, ופחות "לברוח". אבל גם הבריחות האלה חשובות ומשמעותיות לאנשים כאלה. אולי אפילו לא רק בדיעבד.. ויש ישיבות שהולכות עם הקו הזה. עכשיו-- הסוף לא בא להביע, שהאידיאל זה לשבת בחדר ולנגן. לא... וגם הבחור מבין שאחרי הכל, ואחרי שמתאפסים, צריך לחזור לבית מדרש וללמוד... הסוף בסה"כ בא להביע, שזה לא קורה פעם אחת ונגמר, אלא החיים מורכבים ממשברים, מעליות וירידות. לכן קראתי לסיפור ככה. רק שבפעם השניה, אם שמת לב, זה כבר שונה. הבחור מכיר בזה שהוא צריך את ה"בריחה" הזאת של הנשמה מידי פעם, אבל הוא מתעל את זה ישר לכיוון הנכון... בלי הקטע של הדכדוך והייאוש העצמי... זה לפחות מה שניסיתי להעביר. לא בטוח שעשיתי את זה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] . כואב לי הראש... (3 יחידות מתמטיקה, נו מה לעשות..) אם מישהו מוכן להסביר לי את זה במילים פשוטות זה יהיה נחמד.. [נתקעתי בקטע של ה-Q..]. [ליצירה]
- [ליצירה] .. דוז פואה, יעל (ולא שאת צריכה את האישור שלי). [ליצירה]
תגובות