עם הירח המתעגל
גם בי נובט משהו וקמל
ומותיר שרידיו בי
בגופי הכמה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... כל הזמן הייתי בטוחה שעומד לקרות משהו רע. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כעפעפי שחר. כתבת את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בכתיבה עצמה יש פוטנציאל טוב, אבל.. נראה שהסיפור מנסה לסחוט את בלוטות הרגש של הקוראים.. "דחפת" יותר מידי דברים לסיפור אחד- סרטן (פעמיים!), פיגועים, ניסיון התאבדות.. זה מתקבל לא ממש אמין וגורם (לי, לפחות) לאפקט הפוך מהתרגשות. נ.ב. הלוואי שסרטן היה מחלה שיוצאים ממנה כ"כ בזול ובקלות. כנ"ל פיגועים... [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעניין. אבל אני לא יודעת אם את יודעת ממתי היינו. זה כבר הרבה זמן, בכל זאת. (בר"ח אלול זה היה שנתיים). קשה לאמוד את השינוי מכזה מרחק של זמן, במיוחד שעברו עלי עוד דברים מאז. פעם הייתי בת 17. ובכל זאת ברור שהשתנה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ינון- זה בדיוק הרעיון! זה מה שנקרא "סיפור פואנטה". עד הרגע האחרון אתה חושב שזה משהו אחד, ובסוף אתה מגלה שזה משהו אחר בכלל, מה ששופך לך אור אחר לגמרי על כל הסיפור. (למרות שמהכרותי עם כתביו של האדון נפש, ידעתי מראש שיש פה איזה קאטצ', רק לא ידעתי מה בדיוק).. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן, טוב, הוא עצמו יכול להיות מתנגד. אבל למה למנוע את דרך החסידות מאחרים? [ליצירה]
- [ליצירה] ... תגיד לי, מר לוגן, אם כב רמדברים על "יותר טובים"-- אין לך כבר משהו יותר טוב לעשות חוץ מלהיטפל לאיזו יוצרת, לעבור יצירה-יצירה ולרדת עליה? אמנם כשאדם מעלה יצירה לאתר הוא לא מצפה רק לנופת-צופים, אלא גם לביקורות בונות, אבל.. בחייאת, זאת לא צורה (תרתי!). [ליצירה]
- [ליצירה] ... מישי, את משוּ. (או בקיצור- מה שהיא אמרה..). אגב, רעות ומילון-- הדגש בשיר הוא בהחלט לא בבית הראשון. טוב לי באפיק המוגדר, אני לא רואה צורך לשנות, פשוט כי ככה טוב לי. השיטפון הוא דבר מדהים-- כשהוא חד פעמי. שיטפון תמידי, זה כבר לא עונג אלא הרס. או קהות. [ליצירה]
- [ליצירה] ... קיבלתי. מסכימה איתך (:. את הסיפור הנ"ל כתבתי לשם ההנאה שבכתיבתו. יש בסוג כתיבה כזה משהו נעים, חלק, זורם.. וחוצמזה מזמן טענתי שאני יותר טובה בשירה מאשר בפרוזה. [ליצירה]
תגובות