אל מול גדרות התיל של מיידאנק
נערות תולות כביסה.
ובתנור הלחם נאפה
אל מול הקרמטוריום.
וכשהר האפר נשקף מן החלון האחורי
נשים מטאטאות בקפידה את הבית
לסלק כל גרגר עפר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר. ההקבלה כתובה טוב. תודה לערוגה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי שם פיות שחורים ניצבי בטון זקורים נאלמים משאול, לו-עם?, נפערים מלאי רחמים להישיר קולם במעלות קדושים מתחת לאפס על פסגת האפר להמיס מחרכי עיניו הגדורות כמה דמעות לגווע עד טיפת חמלתו האחרונה . שיזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מאחר שמעולם לא קראתי את הספר "ליד כפרים שקטים", לא סביר שלקחתי את זה משם. זה לקוח ממחשבות אישיות שלי בעקבות הביקור במיידאנק. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה ללא ספק מצויינת אבל לדעתי הרעיון לשיר כולו לקוח מהספר "ליד כפרים שקטים" יכול להיות גם שלא תקני אותי אם אני טועה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה למי ששלף את היצירה הזו מחדש... מתקרבת,תודה. כ"כ חזק. כ"כ נכון. כ"כ מפחיד שזה כך [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! חזק וטוב מ--אוד! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] . *. תודה ליצירה האקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וואו, באמת מקסים. מנחם, איכשהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה דווקא נורא יפה (גם אם אין בזה רעיון), אבל אולי אני לא מבינה בצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רק תזכיר לי, נושא אלומותיו, איפה נמצא התקציב הזה? כי דווקא הייתי שמחה לקבל קוטג' חינם כאן, בשטחים הכבושים. אך לצערי, גם כאן צריך לשלם כל שקל (בעצם, דולר), לא פחות מכל אדם אחר בארץ הזאת. היו פעם "תשלומי פיצויים" למתנחלים או משהו כזה, אבל אקורדינג טו מיי פרנטס (שמנהלים את חשבוננו המשפחתי, כאן בלב הכיבוש) הם הפסיקו להגיע כבר לפני שנים. [ליצירה]
- [ליצירה] .. והערה עניינית, לגבי הויכוח על ציון המקורות בסוף. האמת היא שגם אני ראיתי בזה איזשהו טעם לפגם. יש עניין מסויים בלהעתיק מקור אחד, או אפילו שניים, בתחילת או בסוף היצירה (להעתיק אותם כלשונם, הכוונה, בצירוף המקור)- וזה דבר שהרבה יוצרים כאן משתמשים בו, ובעיני יכול בהחלט "לשדרג" את היצירה, ולתת נקודת מבט נוספת הן על היצירה והן על המקור. (לדוגמה, בסיפור של יאיר שגיא, נו, שכחתי את השם- על הבחורה שמתחתנת..). אבל רשימה בבליוגרפית של מראי מקומות בסוף היצירה, בעיני זה רק מוריד מהערך. אם יש לך מקור עיקרי אחד שיכול לשפוך אור על היצירה, תעתיקי אותו בסוף, בפונט קטן. ברגע שזה נהיה יותר ממקור או שניים, שכל אחד מהם מכוון רק לקטע מסויים ביצירה ולא לכולה- אין טעם לכתוב אותם, לדעתי. לא חסרים לנו סופרים ומשוררים שהשתמשו המון בשיבוצים ופראפרזות על מקורותינו, והנה, לא ראית את עגנון למשל מוסיף רשימה בבליוגרפית בסוף סיפור שלו. -- לגבי הסיפור עצמו. התחלת יפה מאוד. נשאבתי לסיפור. ההמשך איכשהו התבלבל והתעמעם עד שהיה קשה מאוד לעקוב העלילה ואחרי מה שרצית לומר, ונהפך קצת למישמש של תיאורים. בעיני הסוף מנסה לנסוק לגבהים, אבל מאבד את הקוראים בדרך.. לפעמים דווקא מילים פשוטות, תיאורים יום-יומיים, יכולים לסיים סיפור כזה בצורה שתסגור את כל הקצוות שפתחת.. -- כתבת סיפור שמתעסק בדברים הגדולים, ומתבסס על רעיונות גדולים, ועל כך כל ההערכה. אבל אני חושבת שרעיונות גדולים עדיף לפעמים להעביר במילים קטנות דווקא. ודווקא בגלל שאני מעריכה אותך ככותבת, אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה, וטוב יותר. לדעתי שווה לעשות לסיפור עריכה מחודשת, כי יש לו בהחלט פוטנציאל. <ולא רציתי להיות העשירית שתשווה ל"גשרים" של נחום, אבל מהיצירה שלו אפשר ללמוד המון על איך מעבירים רעיונות גדולים במילים קטנות>. ואל תקחי ללב את הביקורת. ומצד שני, אל תאטמי את עצמך מלשמוע אותה.. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ... בן, אני מבינה את הצורך לכתוב ולפרוק. אבל קודם כל.. אצלי, לפחות, ישנם שירים שאני כותבת אך ורק לעצמי. לא חושבת שמשהו טוב יצא מכך שאנשים אחרים יקראו. בעניינים שבין אדם למקום, ובפרט בעניינים כאלה, אני חושבת שחז"ל כבר הגדירו את הגבולות ואמרו שווידוי עליהם הוא בין האדם לבין קונו בלבד. ולא סתם. ואם תאמר שפרסמת כדי להעלות למודעות- הרי שאני בטוחה שהמודעות לתופעות האלה קיימת. מה גם, שאולי כשכתבת התכוונת להביע זעקה.. ניתן לפרש את השיר גם אחרת. ועובדה שיש מי מבין המגיבים שגם עשו זאת.. זה מה שאני חושבת, לא מנסה לפגוע או להתנשא חלילה, פשוט- מרגישה חלק מהאתר הזה ואכפת לי מתוכנו ומצורתו... [ליצירה]
- [ליצירה] ... תודה, מויש. ריגשת אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מממ.. אהבתי. את התהליך. וגם את הכתיבה. תבוא תעשה אצלנו שבת, תראה מה זה אווירה יהודית.. (: (בצחוק, כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי במפגש. אבל נראה לי שהבנתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם כך, זה בכלל לא עניין רק של כתיבה, אלא של איך להתמודד עם העצב באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה, אבל זאת באמת קצת חוצפה... (: זה השיר שלי... ומבחינתי - *כך* הוא צריך להסתיים. ואלה שורות משמעותיות בשבילי... [חוצמזה שאם אני אשתמש במילה "נבו" בשיר שלי, אני ארגיש כמו רחל המשוררת. לא שיש רע בלהרגיש כמוה, אבל אני לא כמוה...] [ליצירה]
תגובות