בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... זה לא ניסה להיות טראגי.. וזה גם לא, לדעתי. פשוט, אל תתייחסו ל"לקח את ליבו" כאל משהו טראגי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וולקאם טו דה קלאב (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו. כתוב מעולה. וצובט... ): [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא יבוא. הוא תמיד בא בסוף. --- וכתבת את זה טוב מאוד. רק הערה קטנטנה.. בבית הראשון, אחרי "ואי שם אויב"- לא הייתי שמה פסיק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בין אישה לבעלה?.. ממ.. עוד לא (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בקריאה ראשונה הבנתי משהו אחד, בקריאה שניה משהו אחר.. מממ.. |מהורהרת| [ליצירה]
- [ליצירה] ... בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול. המסר קצת הפריע לי. קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה. וגם- "כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ- אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה" אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה. עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז ממזי, זה טוב או לא? ..אהבתי את הסגנון, קשה לומר שהבנתי בדיוק את התוכן.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ומי כמוני שידעה את הגוש החוסם בגרון בלשיר לבד אל הרוח שחיבקה את עצמה בלילות אבודים ובכתה סתם כי קר וצחקה על הפאתטיות, שהלכה אל הדואר סתם כדי לראות שלא הגיע מכתב-- (ומצאה בסוף כתובת :)-- יודעת אֶת שאָת ויודעת אֶת שתהיי ומוסרת לך חיבוק חם וטפיחה על שכם. שווה לחכות. [ליצירה]
תגובות