בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... את טובה מאוד. וכבר לא פיצקית. אבל את יודעת את זה בעצמך. וזה קצת עצוב כי כשהיית פיצקית נגעת לי ללב כל כך, ו.. ועכשיו פתאום כולם מתבגרים ומשתנים ואתה עדיין אוהב אבל זה אחרת. (תקראי את זה בנימה הנכונה, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. אכן כן. מנענעת ומברכת בשם ומלכות (:. אשכנזיה שכמוני.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. האיור כאיור חביב, חבל שהוא נשמר בJPG באיכות נמוכה.. ומה פשר הקווים המאונכים בשני צידי התמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] ... כמה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] . מוכר. -- הקטע הזה, מבחינת הכתיבה (ובעצם גם התוכן), הזכיר לי מאוד את תמר מ"מישהו לרוץ איתו". [ליצירה]
- [ליצירה] ... כבוד? הזדהות עמוקה השראה הערכה כאב רטט התפעמות השתקעות בקריאה עד השעות הקטנות.. כן, גם הרבה כבוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עצוב כמה שקל להזדהות עם הקטע הזה. --- רן צודק, אם המחשבות יהיו בפונט קטן יותר, זה יהיה יותר מוצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא הייתי מסוגלת בזמנו לעבוד על תרגילים במתמטיקה בלי להוסיף שלל ציורים לרוב מסביב. אחרת לא הייתי מרגישה בבית.. אה, וגם היה את השלב שמכל אפס הייתי עושה סמיילי מחייך. זה היה נחמד. אבל עוד יותר נחמד שסיימתי עם מתמטיקה לנצח. ארוע הסטורי זה התרחש בשלהי שנת הלימודים שעברה. אמנם 3 יחידות, אבל 96 סופי, כבוווווווד. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מצמרר ומדוייק. על התפר שבין היום והלילה. עד עלות השחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מכירה את התמונה המקורית (אבל כן בטוחה למדי שאני מכירה את אחד המתפללים...). התמונה הזאת עובדת, ועובדת מצויין. הייתי מוותרת על הצבעים, אתה לא זקוק להם. לגבי השם- הייתי מסתפקת ב"התנתקות". וממזי, פוטושופ. זה הכל. [ליצירה]
תגובות