בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. לא.. הם חמודים! (אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] ... הבית האחרון הכי טוב. (ודווקא בגלל שאין בו שיבוצים משיר השירים). מבחינה סגנונית זה, בעיני, אחד הפחות טובים שלך. אבל יש שירים שזה ממש לא חשוב. ממש אפשר לשמוע את הזעקה שמסתיימת בקול ענות חלושה, בקול דממה דקה ומהוסה ומפוחדת. כל משבריך וגליך עלי עברו ואף על פי כן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה). לי עוד אין כזה. מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים. תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... משהו נגד גולני? לא, כי כבר התחלתי להיעלב :). [ליצירה]
- [ליצירה] ... חביב (: [ליצירה]
- [ליצירה] .. ברור שאסור לשאול עד מתי. זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד". (מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני). [ליצירה]
- [ליצירה] ... יכול להיות שהיה משהו דומה.. ההיסטוריה הרוחנית חוזרת על עצמה (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פוגע בך שזה נוטה לכיוון השמאל? נו, באמת. תתגבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] ... כלומר, יפה מאוד, אבל לא יפה לעשות דבר כזה לקוראות תמימות! [ליצירה]
תגובות