בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... היי, אהבתי. מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוף, למה כשמנקדים את השירים החלוקה של השורות יוצאת אחרת? טוב, לא יודעת איך לסדר את זה, חשבתי שכשאני אקטין את הכתב זה יסתדר... אז תדעו שהיתה חלוקה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי שיר של רחל... [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה על השאלה התקועה, אבל- זה צולם בעין זיתים? (יפה, אגב). [ליצירה]
- [ליצירה] ... בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול. המסר קצת הפריע לי. קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה. וגם- "כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ- אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה" אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה. עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הלך רוח- כתבתי את השיר לפני שהכרתי את האיש.. מאז עברו יותר משנתיים, ובע"ה זכיתי. :*) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוקיי, אוקיי, תהרגו אותי וזהו... מצטערת, לא שמתי לב. --- החזן, הקטע של ה"נועם אלימלך" היה דווקא ברור, לא היית צריך להסביר (נראה לי..). --- טוב, אין על זה תעודת ביטוח. כשהיינו שם, חברה שלי שמה שם קוויטלעך, עם בקשה- "תהיה לנו מליץ יושר לפני הקב"ה, שישמור שאף אחד מהיישוב לא ייפגע". יום אחרי זה נודע לנו שבאותו לילה שהיינו אצל ר' אלימלך, נרצח ביישוב הרב אלימלך שפירא. תנחשו על שם מי הוא קרוי... (לא שאני חלילה באה לזלזל בהשתטחות על קברי צדיקים ובכוח שלהם להיות מליצי יושר לפני הקב"ה.. אני רק באה להכניס טיפה 'מציאות', ולהגיד שלא תמיד אפשר להסתמך על זה...) [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא לא עצוב, שירה. גם אם בדרך יש עצב מסויים.. הכנפיים בסוף משרות אוירה אחרת. ומותר לי היום, אני צוּמית שכזו בגלל התאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לומכירה אותו, אבל... חמודי! [ליצירה]
- [ליצירה] *. יצירת מופת, אין מה לומר. ושיא השיאים: קפלונה. [ליצירה]
תגובות