בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. מתוקקקקק! ממש ממש נהניתי. בהחלט חייכת אותי... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... רק עכשיו שמתי לב לכותרת. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, אבל הבחירה של כף יד, במקרה הזה לא נכונה לדעתי (בניגוד למקרה של העץ, שזה היה בדיוק מתאים). חפשי משהו אחר. הייתי אומרת בטן אבל יש בזה קצת בעיה.. [ליצירה]
- [ליצירה] . הו. מצטרפת אלייך [אם יש פוך לשנת חורף, אז אני באה]. *מתקרבת* שמרגישה זנוחה משהו. אז מה אם יש לי משבר כתיבה? אז מה אם הסגנון שלי הלך לאיבוד? אז כבר אי אפשר לומר משהו? עזבו, אני צומית במיוחד היום. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ..ואם אתה סתם ציניקן בכל זאת זה צובט בלב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, "יצחק הסוף איננו". בין הקטעים של קישון שהכי הכי הצחיקו אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] ... הערותישיות: ממזר- זה מעולה. אחתוש- "שנון סופית"... נקרעתי.. (: סוערה- אותך לא ראיתי שנים. שלום שלום לרחוק ולקרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] ... רגע רגע, שאני אבין-- למישוּ יש בעיה עם הנמשים שלי? אני מטפחת אותם במסירות! (: בכל מקרה... כמו כל היצירות שלך. את התוכן אני מאוד אוהבת, הוא נוגע בהרבה אמת, ואני מוצאת את עצמי מזדהה הרבה. לגבי הסגנון, הרי שזה פחות שירה ויותר... הרהור מחולק לשורות? גם אני כתבתי ככה פעם (יש לי קובץ שירים גנוזים מהשישית... חלקם פורסמו בפורום). כשהתחלתי להתעניין יותר בשירה, לקרוא הרבה שירה-- התמקצעתי יותר מבחינת הסגנון.. בעלת הכינוי המכובד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי, ואפשר לפרש את זה לכל מיני כיוונים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן.. אני בהחלט מקווה. מודה שנכנסתי לחצי-הלם. (@) [ליצירה]
תגובות