בשארית כוחותינו
נמלטנו.
נתת לי יד,
וביחד ברחנו משדה הקרב הזה
שיצרנו בעצמנו.
ואני,
מפוחמת כולי,
נתתי לך להוביל אותי
בשבילים הבהירים
שחרצו הדמעות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. ונא לא למתוח אותנו כמו מסטיק! רוצים את הסוף ומהר! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדין כזה. טהור. אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב. לא יודעת, אלה המחשבות שעוברות לי בראש. לא מתוך רצון דווקא לחפש את הצדדים האלה... ממש לא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מביט, אני חושבת שיותר מ-50% מהיצירה הוא התוכן שלה. ההצורה החיצונית של היצירה גם היא חשובה, אבל היא לא הכל. ו-כן, מותר לנו לחלוק על תוכן של יצירות. אישית, היצירה הזאת עשתה לי רע על הלב. מבחינת צורה חיצונית זה אמנם מרשים, אבל... לא אהבתי בכלל את נימת הייאוש המוגזמת. את הבכיינות. בין פלורליזם לפאשיזם יש עוד הרבה מקום.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן, זה מה שהתכוונתי (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אמממ. כן. זה שיר נהדר, של *אלתרמן*. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, את שקט את! מה את מבינה בכלל?! (: קישון הוא קלאסיקה. (ולגבי האידיאליזם- אם כך, תמחקי גם את אלתרמן מלקסיקון המשוררים הישראלים הטובים ביותר. גם הוא, כך מספרים, לא היה בנאדם משהו מהבחינה הזאת... ועוד רבים). [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו, איזה יופי. קלאסי, פשוט קלאסי. ככה צריך לכתוב. אה, וזה הזכיר לי את "את חירותי", וזאת בהחלט מחמאה. :) [ליצירה]
תגובות