לחיות.
לחיות, לחיות, לחיות.
כמה שיותר.
בכל הכוח, במלוא העוז.
להט טבעי משתלט על גופי
מרקיד את דמי
מחדד את הצבעים סביבי
מתסיס אותי.
לאכול.
לרקוד.
להיות.
מול המוות, אני פשוט מוכרחה לחיות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. אני לא בוחרת להשתייך אליהן, ואני גם לא אשתייך כי אני לא כזאת. אבל כשאומרים לי "בת שרות", מה אני אעשה שזה הדימוי שעולה לי לראש? [ליצירה]
- [ליצירה] . מוכר. -- הקטע הזה, מבחינת הכתיבה (ובעצם גם התוכן), הזכיר לי מאוד את תמר מ"מישהו לרוץ איתו". [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מבינה עד הסוף מה היצירות באות להביע, ולא יודעת בדיוק איך עשית את זה, אבל אני חייבת להגיד שנורא הרשים אותי.. כל הסדרה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אח, הקבר של ר' אלימלך.. (כבר עברה שנה?). אהבתי את הסיפור באופן כללי, רק... הפריעו לי שינויי הסגנונות, אתה מנסה לכתוב 'גבוה' אבל רואים שהסגנון לא טבעי לך ומידי פעם אתה מכניס משפטים בשפה יומיומית.. אפשר לשפץ קצת בקטע הזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זאת לא פעם ראשונה שמתנהל פה דיון על תוכן היצירה, ולדעתי זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] ... "מוזר שלא שמתי לב"-- ? [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה *מאוד*. אהבתי בהחלט. במיוחד את "צרורות צרורות נאספים כוחות". [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד. אהבתי את הכפלשון של "אישי".. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה טוב מאוד. איך כל אחד רואה את הדברים רק מתוך נקודת המבט שלו ולא מנסה להיכנס לעיניים של האחר.. מקווה שאם יש לך חברים שישארו בישיבה אחרי שתתגייס זה לא יקרה לכם.. (: [ליצירה]
