לחיות.
לחיות, לחיות, לחיות.
כמה שיותר.
בכל הכוח, במלוא העוז.
להט טבעי משתלט על גופי
מרקיד את דמי
מחדד את הצבעים סביבי
מתסיס אותי.
לאכול.
לרקוד.
להיות.
מול המוות, אני פשוט מוכרחה לחיות.
[ליצירה]
...
בכתיבה עצמה יש פוטנציאל טוב,
אבל.. נראה שהסיפור מנסה לסחוט את בלוטות הרגש של הקוראים.. "דחפת" יותר מידי דברים לסיפור אחד- סרטן (פעמיים!), פיגועים, ניסיון התאבדות..
זה מתקבל לא ממש אמין וגורם (לי, לפחות) לאפקט הפוך מהתרגשות.
נ.ב. הלוואי שסרטן היה מחלה שיוצאים ממנה כ"כ בזול ובקלות. כנ"ל פיגועים...
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
...
יו..
כואב לקרוא.
אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים.