לחיות.
לחיות, לחיות, לחיות.
כמה שיותר.
בכל הכוח, במלוא העוז.
להט טבעי משתלט על גופי
מרקיד את דמי
מחדד את הצבעים סביבי
מתסיס אותי.
לאכול.
לרקוד.
להיות.
מול המוות, אני פשוט מוכרחה לחיות.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... נכון. --- הייתי מורידה את ה"לכבותה" האחרון. יותר יפה בלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד (:. חִיֶיכוֹתִי. --- בלי קשר: אני במחסום כתיבה.. ולא נראה לי שהוא עומד להיפרץ בקרוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הא. זה מה שיש לך להגיד? ): --- מי את, מי את? איי וונט הזדהות במסרישי!.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יצחק, על זה נאמר- בוקר טוב אליהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהה.. לא ראיתי פה רמז לשעון של דאלי. אמנם שעון יש כאן, אבל לא נראה לי שזה קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מצליחה לערוך את היצירה, אבל זה "זכוכיותֵיךָ". [ליצירה]
- [ליצירה] ... דווקא אפשר להגיע לתוצאות לא רעות בצביעה של תמונת ש/ל, אבל כמובן שזה לא יראה כמו הדבר האמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ברור שאסור לשאול עד מתי. זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד". (מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני). [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה. אריאל סרי לוי מפרסם בצורה. -- ברוך הבא!! :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... בגלל זה אמרתי שזה אחלה, והתכוונתי לזה. כי... זה ממש תלוי באיזו גישה באים לכתיבת שירים. הגישה הראשונה- כתיבה כדי לפרוק, כדי להתבטא, כדי להוציא על הנייר את מה שעל הלב.. וכו'. זאת יכולה להיות גם כתיבה שמעבירה מסר, אבל המטרה העיקרית היא להוציא, לפרוק. הגישה השניה- כתיבה אומנותית. נכון, בכתיבה אני מבטאת את עצמי, אבל בצורה מוקפדת. אני מכוונת את הכתיבה לקהל, לא פחות מאשר לעצמי. ולא רק ל"סתם קהל" (במרכאות, כי אין דבר כזה..), אלא גם לקהל שמבין בשירה מבחינה מקצועית. כמעט תמיד מתחילים מהראשונה, יש כאלה שמאמצים גם את השניה... אבל להישאר בראשונה זה לגיטימי לחלוטין. [ליצירה]
